רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים: מה עושים כשהמנתח התרשל?
6 בספטמבר 2020
מטופלים שעברו הליכים כירורגיים, ובמיוחד מטופלים שעברו ניתוחים קוסמטיים, מצפים לתוצאה סופית מסוימת, אבל חשוב
התמחות היא אבן יסוד במקצוע הרפואה, והיא משפיעה על רופאים שקוצרים את המוניטין המקצועי המעולה שלהם, ועל המטופלים שמקבלים טיפולים ברמות גבוהות של מומחיות רפואיות. אבל אין זה סוד כי תחומים מסוימים נושאים סיכון רב יותר מאחרים.
מטופלים שעברו הליכים כירורגיים, ובמיוחד מטופלים שעברו ניתוחים קוסמטיים, מצפים לתוצאה סופית מסוימת, אבל חשוב
ניתוח עפעפיים הוא הליך קוסמטי עדין אבל ברוב המקרים נחשב להליך בטוח שכולל הסרת עודפי
כשרוב האנשים חושבים על רשלנות רפואית, הם חושבים על מנתחים שהתרשלו בביצוע תפקידם. אבל במקרים
העין היא חלק עדין ביותר בגוף, וחשוב לטפל בכל נושא רפואי שקשור אליה בקפדנות יתרה,
נכות אינה סתם מוגבלות פיזית. תביעות נכות עקב רשלנות רפואית מתמקדות בנזקים פסיכולוגיים ופיזיים, כי
אפילו במאה העשרים ואחת, מתן הרדמה עלול להיות מסוכן, והסיבוכים עשויים לנוע בין שימוש בחומר
אנשים מבקשים טיפולים רפואיים שיעזרו להם לשפר מצבים בריאותיים, שלעתים קרובות גורמים לבעיות חמורות. למרבה
טיפול שורש, שנקרא גם טיפול אנדודונטי, הוא הליך שרופא השיניים נוקט בו כדי לטפל בזיהומים
כל טיפול רפואי או ניתוח כרוך בסיכון מסוים, ולכן כשמטופל עובר הליך שמתבצע במרפאה או
רשלנות רפואית במתן תרופות היא אחת הסיבות המובילות להתרחשות פציעות או מקרי מוות חמורים בקרב
תביעות רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח שכיחות למדי, ונובעות בחלקן ממורכבות ההליך, היקפו, מידת הדיוק,
ברוב המקרים, זריקה אפידורלית ניתנת על ידי רופא מרדים בקיא בתחום ההתמחות בטיפול בכאבים. הזרקות
בהגדרה הפשוטה, שגיאה כירורגית היא טעות שניתן למנוע במהלך הניתוח. כל הניתוחים כוללים אלמנט של סיכון, ומסיבה זו, מטופלים נדרשים לחתום על טופס לפני הניתוח, בו הם מצהירים שהם מבינים כי ניתוח כרוך בסיכונים ידועים מסוימים. טופס זה נקרא "הסכמה מדעת". שגיאות כירורגיות מחייבות פיצויים מצד המנתח כשהן חורגות מהסיכונים הידועים בניתוח, ואילו בשגיאות כירורגיות שאינן צפויות, ברוב המקרים בית המשפט ישלול את אחריות המנתח.
כמעט כל הליך רפואי טומן בחובו מידה מסוימת של סיכון, ולא ניתן לתבוע רופאים בגין השפעות מזיקות שנוצרות שלא באשמתם. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית לכך שמנתחים נתבעים יותר בגין רשלנות רפואית בניתוח היא בכל זאת אינהרנטית לאופי המסוכן של קו עבודתם. יש הרבה פחות מרווח לטעויות בניתוחים בהשוואה לטיפול במצבי עור קלים, אבחון של זעזוע מוח קל, או מרשם תרופות. טעויות בניתוחים, אפילו אלה שנובעות מסטייה פרוצדוראלית קלה בלבד, נוטות יותר להזיק. לכן סביר יותר כי טעויות אלה יתגלו ויהיו כדאיות כלכלית כנושא של תביעה בבית המשפט.
עילת רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתקיים אם המנתח או הצוות הרפואי שגו בכל אחד מהשלבים הבאים של הניתוח: שלב ההכנה לניתוח. המנתח חייב ליידע את המטופל על הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בהליך, להציג בפניו טיפולים חלופיים, אם קיימים, ולקבל את הסכמתו בכתב לביצוע הניתוח. שלב הניתוח. מנתח מיומן חייב להתנהל לפי ההנחיות, וחריגה מרמת מיומנות מקובלת עלולה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית בניתוח. שלב ההתאוששות. המנתח חייב להקפיד על מעקב אחר מצב המטופל לאחר הניתוח ולזהות בזמם סימני זיהום או דימום. העדר תגובה בזמן לתופעות לוואי חריגות עלולה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.
ברוב המקרים, אחריות רשלנות רפואית בניתוח תוטל על איש המקצוע שנמצא בבית המשפט אחראי ישירות לנזקים שנגרמו למטופל. רוב התביעות אינן מופנות נגד המנתחים או הצוות המקצועי שהתרשלו, אלא נגד מעסיקיהם, בטענת אחריות שילוחית.
אבל קיימים מקרים שבהם שיקולים טקטיים או מנהלתיים קובעים שהמנתח או הצוות הרפואי היו אחראים לרשלנות הרפואית ובמקרים אלו התביעה תופנה נגדם אישית.
אין ספק שתחום הכירורגיה נחשב לתחום רפואי רעוע, כי מעצם טבעו, תחום זה כרוך בהליכים פולשניים שבמהלכם רק מגע עדין ומיומן יכול לרפא ולתקן מצבים מורכבים של מטופלים. מכיוון שהחמצה קלה ביותר בניתוח עלולה לעורר השלכות חמורות, אין זה מפתיע שמנתחים נתבעים בגין רשלנות רפואית בניתוח בשיעורים גבוהים בהרבה לעומת עמיתיהם המקצועיים.
מבחינת המטופלים הפצועים שיוזמים תביעות אלה, הוכחת רשלנות רפואית בסיוע של עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, מאפשרת למטופלים גישה לפיצויים בגין החשבונות הרפואיים שלהם, כמו גם הכאב והסבל.
כששגיאה כירורגית מתרחשת, לא תמיד ניתן לקבוע את אחריות המנתח. הטיפול הרפואי הנדון צריך לדבוק בסטנדרט טיפול רפואי מקובל, והטיפול התת תקני חייב לגרום לפגיעה ישירה במטופל. במילים אחרות, אם הטעות לא ירדה מתחת לסטנדרט הטיפול הרפואי, או שהמטופל לא נפגע, אין עילת רשלנות רפואית בניתוח.
הגדרת סטנדרט טיפול היא: סוג ורמת הטיפול שאיש מקצוע רפואי רגיל, נבון, בעל הכשרה וניסיון זהים, יספק בנסיבות דומות באותה קהילה. ברוב מקרי השגיאות הכירורגיות, די פשוט לקבוע שהטיפול של המנתח היה מתחת לסטנדרט הטיפול, אבל האתגר החשוב בהליכים המשפטיים הוא להוכיח שאכן התקיימה הפרה של תקן הטיפול ושהמטופל נפגע מהטעות.
מקרי רשלנות רפואית בניתוח מתרחשים מדי ים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים ברחבי הארץ, באינספור סוגים. כמה דוגמאות נפוצות כוללות:
ניתוחים באזורים שגויים בגוף, בדיוק כמו השארת אובייקט זר בגוף, הם תרחישים שאינם לגיטימיים, כלומר אינם אמורים לקרות, ובתי המשפט מתייחסים למקרים אלו בחומרה רבה.
משרד הבריאות מעריך שמדי שנה, יותר מאלף מטופלים מתים או נשארים נכים כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית שמתרחשים בבתי חולים או במרכזים רפואיים.
ההערכות מראות שסך כל המקרים האלו מעיד על המספר המרבי של מקרים שבהם ניתן לקבל מהודעות הפטירה של המטופלים רמזים להיתכנות רשלנות רפואית בניתוח. הגורמים הנפוצים לרשלנות רפואית בניתוחים הם:
אין שני ניתוחים זהים, ולכל שגיאה כירורגית, ולגורם הבסיסי לשגיאה, יש פוטנציאל להיות ייחודי. יחד עם זאת, הנה כמה סיבות נפוצות לטעויות כירורגיות שיכולות להיקבע כמקרי רשלנות רפואית בניתוח:
יתכן שהמנתח לא ביצע את ההליך מספיק פעמים ופשוט חסר את המיומנות לבצע את הניתוח בהצלחה. זה נשמע מוזר לאנשים רבים, אבל זה קורה.
מנתח חייב להיות מוכן היטב לניתוח. הכנה מקיפה כוללת סקירה והתכוננות לסיבוכים שעלולים להתרחש, הכנה מתאימה גם של אחיות ועוזרים על מנת להבטיח שכל הציוד הדרוש יהיה מוכן וזמין בעת הצורך לשימוש המנתח.
מנתחים עשויים לקבוע בטעות שצעדים מסוימים במהלך הניתוח אינם נחוצים. נקיטת קיצורי דרך עלולה להוביל להשלכות חמורות מאוד בניתוחים.
אי תקשורת נכונה בין המנתח לבין הצוות הרפואי או בין המנתח לבין המטופל עלולה לגרום למספר שגיאות קריטיות. לדוגמא, מנתח עלול לסמן את האזור הלא נכון לניתוח, או שלא ידאג כי כל הציוד הניתוחי יהיה תקין.
יכולה להתרחש גם תקשורת שגויה לגבי מינון נכון של התרופות של המטופל. כל אחד מכשלים אלו עלול לגרום לתוצאות חמורות.
זהו מצב די שכיח. מנתחים וצוותים רפואיים עובדים במשמרות ארוכות, והתוצאה היא עייפות. אנשים עייפים נוטים יותר לטעות בהשוואה לאנשים שנחו היטב.
יש מנתחים שמשתמשים לפעמים באלכוהול או בסמים כדי להתמודד עם הלחץ העומד בפניהם. אנשים רבים המומים מהמחשבה שמנתח אפילו ישקול להיכנס לחדר הניתוח בהשפעת אלכוהול או סמים, אבל למרות שזהו תרחיש מזעזע, הוא קורה.
לפעמים מנתחים פשוט אינם נזהרים במהלך הניתוח כפי שההנחיות מכתיבות. חוסר זהירות יכול לכלול כישלון בהקפדה על מכשירים מחוטאים כהלכה, וגם את ההחלטה להשתמש בציוד כירורגי שידוע כפגום.
רפואה כירורגית צריכה להתנהל בהתאם לסטנדרטים מקובלים. כשהתנהלות רופא או צוות רפואי, או הימנעות מנקיטה בפעולה מפרות את תקן הטיפול, ההשלכות עשויות להיחשב לרשלנות רפואית. לטענת רשלנות רפואית בניתוח קיימים כמה אלמנטים אשר צריכים להתקיים על מנת שהתביעה תהיה הכרחית להליך משפטי:
כדי להוכיח רשלנות רפואית בניתוח, עורך הדין ישכור שירותי עד רפואי מומחה עם הכשרה וניסיון באותה התמחות רפואית אשר יכול להעיד על תקן הטיפול המקובל ואיך כל מנתח סביר אחר היה מתנהל בהינתן אותן נסיבות.
כדי להוכיח שרופא התרשל בהמלצה או הזמנת ניתוח, או בביצוע ההליך הכירורגי באופן שגוי, עורך הדין לרשלנות רפואית מטעם התובע ישקול את כל ההיבטים במהלך הכנת כתב התביעה וייצוג התובע בבית המשפט, ויזמין עדות מומחה רפואי ראוי שיסייע בבניית התיק נגד רופא.
מומחה זה, לרוב איש מקצוע בתחום הבריאות היום או בעבר, עם מומחיות בתחום הרפואי הרלוונטי, יספק חוות דעת שנוגעת לשאלה האם ההחלטה על הניתוח, או התנהלות המנתח או הצוות הרפואי במהלך הניתוח, לפניו או לאחריו, הסתכמה במקרה רשלנות רפואית בניתוח, בהתבסס על ההיבטים הבאים:
חשוב להבין שעדות מומחה רפואי לא תמיד נדרשת ולא תמיד יכולה להכריע במקרה של התובע, במיוחד אם הרופא ביצע טעות ברורה, כמו ניתוח בחלק שגוי של הגוף או השארת חפצים זרים בגוף המטופל, או כשכתב ההגנה של הנתבע או החקירה הנגדית של עורך הדין של הנתבע הצליחו להזים את טענות העד המומחה.
האתגר המשפטי שניצב בפני נפגעי רשלנות רפואית בניתוח הוא הוכחת הרשלנות, או ההתנהלות הפסולה מצד הרופא שלהם, וזהו אתגר מורכב להוכחה ללא סיוע משפטי נכון. אז איך מוכיחים רשלנות מנתח בפני שופט? יש להציג ראיות שמראות שהרופא הפר את תקן הטיפול הכירורגי, ובעקבות הפרה זו גרם לפציעה מסוימת במטופל.
עדויות להתנהלות רשלנות כירורגית עשויות להגיע במגוון צורות, כולל רשומות רפואיות, חוות דעת מומחים בנוגע לפציעה, ועדויות ראייה כמו למשל של אחות ששמעה כירורג מודה בטעות.
הליך בית המשפט שנקרא “גילוי” מסמיך את התובעים ועורכי הדין שלהם לאסוף מידע שעשוי להיות בעל ערך ראייתי, אבל אחרת לא יהיה נגיש להם. באמצעות הגילוי, עורכי הדין שלך צריכים לערוך חקירה יסודית על מנת לחשוף התנהלות רשלנית.
אם התוצאה שהתרחשה לא הייתה מתרחשת בהיעדר רשלנות רפואית בניתוח מצד הרופא, אין צורך בהצגת ראיות ברורות נוספות על ידי התובע; וחובת ההוכחה עוברת לנאשם הרופא, שעליו להראות שהוא לא התרשל על מנת להימנע מאחריות.
כאשר ברור כי הפגיעה היא מהסוג שבדרך כלל לא תתרחש רשלנות רפואית נעדרת, למשל, השארת מכשיר כירורגי בתוך הרופא, בשילוב של עדות ישירה לגורם לפגיעה, ניתן להציג ראיות ברורות להתנהלות הרשלנית של הרופא.
אם יש לכם ספקות או תהיות לגבי מקרה רשלנות רפואית בניתוח, חשוב שתתייעצו עם עורך דין שמתמחה בתחום.
מקרים אלו יכולים להיות מורכבים מאוד מבחינה משפטית ופרוצדוראלית, וסיכויי ההצלחה שלכם גדלים באופן אקספוננציאלי אם תשכרו שירותי עורך דין שיש לו ניסיון בטיפול בתביעות בגין רשלנות רפואית.
