רשלנות רפואית בהשתלת שיניים: מה תהיה עילת התביעה העיקרית?
השתלות שיניים מהוות גורם חשוב לדאגה מבחינת האנשים הזקוקים לטיפולים אלו. תהליכים אלו נחוצים כאשר
העילות הראשונות שיש לבסס במקרה רשלנות רפואית בטיפול הן שהרופא חייב חובה חוקית כלפי המטופל, ומה הייתה רמת הטיפול המתאימה בנסיבות שהובילו לרשלנות רפואית לכאורה של הרופא.
השתלות שיניים מהוות גורם חשוב לדאגה מבחינת האנשים הזקוקים לטיפולים אלו. תהליכים אלו נחוצים כאשר
רפואת אף אוזן גרון היא אחת מהתחומים המוכרים ביותר לציבור והיא מתמקדת במחלות באזורים האלו
כל טיפול רפואי או ניתוח כרוך בסיכון מסוים, ולכן כשמטופל עובר הליך שמתבצע במרפאה או
בריאות השיניים חיונית לבריאות התקינה של הגוף, כמו גם לאסתטיקה של הפנים. כל אדם מעוניין
טיפול שורש, שנקרא גם טיפול אנדודונטי, הוא הליך שרופא השיניים נוקט בו כדי לטפל בזיהומים
ברוב המקרים, ניתן לטפל בסרטן צוואר הרחם בהצלחה אם הוא מתגלה בשלב מוקדם. עם זאת,
הליך גרידה הוא הליך רפואי שניתן לבצע אותו, לפחות ברוב המקרים, בבטחה, וברוב המקרים, ההליך
אם נפגעתם מניתוח לב, ואתם חושדים שהפגיעה נובעת מרשלנות רפואית, המומחים של MedLawyers זמינים לייעץ
אנשים נפגעים מדי יום ונאלצים להגיע לחדר מיון כדי לקבל טיפול לצרכים הרפואיים שלהם. אבל
מצבים נפשיים שכיחים יותר מכפי שרוב האנשים מבינים, וככל שמקרי בריאות הנפש גוברים, יש ביקוש
נכות אינה סתם מוגבלות פיזית. תביעות נכות עקב רשלנות רפואית מתמקדות בנזקים פסיכולוגיים ופיזיים, כי
מערכת היחסים בין פסיכיאטר למטופל נחשבת למערכת היחסים האישית ביותר בתחום הבריאות הנפשית, כך שטעויות
כשרוב האנשים חושבים על רשלנות רפואית, הם חושבים על מנתחים שהתרשלו בביצוע תפקידם. אבל במקרים
בכל מקרה מצער של אשפוז בבית חולים, וקבלת טיפול שגוי, עיכוב בטיפול, אבחון שגוי או
אם קיבלתם טיפול שיניים שבמהלכו הרופא עקר את שן הבינה הלא נכונה, קרוב לוודאי שאתם
אם אתם או אדם קרוב לכם חליתם במצב החמור שנקרא אלח דם, או ספסיס, במסגרת
עורכי דין לרשלנות רפואית בקיאים בזיהוי ניתוח שהתבצע באופן שגוי, במיוחד כשהציפייה של המטופל היא
מטופלים מצפים שלרופאים שלהם תהיה רמה מסוימת של מיומנות רפואית, ידע ומקצועיות בתחומם, וכשזה מגיע
אירוע מוחי מתרחש כשזרימת הדם למוח נקטעת, וכתוצאה מכך נוצר מחסור בחמצן במוח. במקרה זה,
אורתודנטים עשויים להיות אחראים לרשלנות מקצועית אם טיפול תת-סטנדרטי מוביל לפגיעה במטופלים. לאורתודנט, כמו לכל
ברוב המקרים, אנשים עוברים ניתוחים קוסמטיים מתוך בחירה ולא מתוך צורך. ניתוחים עלו עשויים להתבצע
קשירת צינורת היא שיטה כירורגית שכיחה של אמצעי למניעת הריון, ונשים רבות בוחרות בה. אבל
תביעת נזקי גוף בעילת רשלנות רפואית היא הליך משפטי מורכב ביותר. מאמר זה מציג את
כשאנשים סובלים מבעיות פוריות או שוקלים להביא ילדים לעולם בגילאים מבוגרים, הם זקוקים לשירותי מרפאות
ילדים עם אחוזי נכות גבוהים מתקשים להתנייד ממקום למקום, אם אתם הורים לילד כזה, לא
כשאנשי מקצוע רפואיים מהימנים טועים במהלך המעקב אחר הריון או במהלך הלידה, תינוק פגיע עלול
למרבה הצער, לא ניתן לצפות מרופאים, ללא קשר לניסיונם או לרמת המיומנות שלהם, לטפל בכל המחלות מבלי לשגות. אבל ניתן וצריך לצפות מרופאים לבצע רמה מסוימת של בקיאות ומקצועיות. כאשר רופא אינו עומד בסטנדרט זה של טיפול, והתוצאה היא פגיעה במטופל, למטופל יש את הזכות להגיש נגד הרופא תביעת רשלנות רפואית בטיפול, ולדרוש פיצויים.
יש מספר שיטות להוכחת רשלנות רפואית, שכולן מבוססות על השאלה האם הרופא נקט בסטנדרט הטיפול המתאים, ובמאמר זה נבחן חובות משפטיות שונות ביחסי רופא-מטופל, ונדון בסטנדרט הטיפול הרפואי בהקשר של רשלנות רפואית.
כדי להוכיח שרופא חייב חובת זהירות חוקית כלפי המטופל, על המטופל להיות מסוגל להוכיח תחילה כי התקיימו יחסי רופא-מטופל בזמן בו התרחשה רשלנות רפואית בטיפול. מערכת היחסים בין רופא למטופל היא מערכת וולונטרית ולרוב נכרתת בהסכם.
כמה תרחישים שניתן להשתמש בהם על מנת לתמוך בהוכחת התקיימות יחסי רופא-מטופל במהלך הרשלנות לכאורה הם ראיות, כלומר, מסמכים ועדויות שמוכיחות כי:
סטנדרט הטיפול הרפואי אמור גם לשמש כמרכיב הראשון בתביעת רשלנות רפואית בטיפול. לאחר קביעת תקן הטיפול המתאים, אי מתן הטיפול שעומד בתקן זה, והנזק או הפגיעה שמתרחשים כתוצאה מכך אצל המטופל, הם המרכיבים הבאים שיש לבסס בתביעת רשלנות רפואית מוצלחת.
רוב מקרי רשלנות רפואית בטיפול ממבוססים על התיאוריה לפיה הרופא שקבע את תוכנית הטיפול וביצע אותה, או הורה לצוות רפואי לבצע טיפול מסוים, אכן התרשל בטיפול במטופל. על מנת לבסס עילת רשלנות רפואית, על מטופל שנפצע להוכיח:
כדי להוכיח רשלנות רפואית בטיפול, התביעה נדרשת להוכיח שהתנהגות הרופא לא עמדה בסטנדרטים המקובלים של טיפול רפואי. כדי להוכיח מהו הסטנדרט הנכון שהרופא היה צריך להתנהל לפיו, על התובע להציג בכתב התביעה תצהיר של מומחה רפואי אחר, שמוסמך באותו תחום רפואי של הנתבע, המציין באיזה סטנדרט, או רמת טיפול, על הרופא הנתבע היה לנקוט.
התובע יצטרך להציג עדויות מומחים לא רק בכתב התביעה אלא גם בעדויות במהלך הדיונים המשפטיים בבית המשפט, באשר לסטנדרט זה, ולהוכיח שהרופא לא ביצע את הטיפול בהתאם לתקנים המקובלים.
מטופלים מתבקשים להשיג עותק של התיק הרפואי שלהם, שבו מתועד מהלך הטיפול המלא. ראיה זו משמעותית להוכחת התקיימות היחסים בין הרופא למטופל.
בחלק מהמקרים, מטופל אינו יכול להוכיח טענה לפיה הרופא חייב חובה כלפיו, אם הרופא מסוגל להוכיח בכתב ההגנה כי היחסים בינו לבין המטופל הופסקו לפני המועד בו נקבע שהתרחשה לכאורה רשלנות רפואית בטיפול.
בטיפול במטופלים, על רופאים או מטפלים אחרים לנקוט במידת הטיפול והמיומנות של רופאים ממוצעים שעוסקים במומחיות הרופא שהואשם ברשלנות, תוך התחשבות בידע הרפואי שעומד לרשות רופאים.
שיטה נוספת לתאר בכתב התביעה את תקן הטיפול הסטנדרטי שהיה צריך להתקיים, היא לקבוע שהתקן מבוסס על הנהלים המקובלים שחלים על רופאים ממוצעים, כלומר, מה שרופא אחר היה נוהג לבצע בנסיבות דומות.
ניתן לקבוע שרופא שהתנהלות הרופא שנתן את הטיפול השגוי או שעיכב את הטיפול הנדרש, נופלת מסטנדרט הטיפול התקין, והוא יכול להימצא אחראי בתביעת רשלנות רפואית בטיפול, אם כי יש לבסס גם יסודות נוספים לפני שניתן יהיה להגיש את התביעה.
רופאים מחויבים להעביר מידע הולם למטופלים, כלומר, לחשוף אבחנה או להזהיר את המטופלים במועד על הסיכונים הסבירים של כל הליך או מהלך טיפול אותו הם עומדים לעבור.
על רופא מוטלת החובה ליידע מטופלים גם לגבי הסכנות הכרוכות בנטילת תרופות שנקבעו ועל הסיכונים הסבירים של כל הליך, והמטופל מחויב לתת את הסכמתו בכתב לקבלת הטיפול, לאחר שהבין את התהליך במלואו, כולל את הסיכונים האפשריים. ההסכמה החתומה של המטופל נקראת ‘הסכמה מדעת’.
וזה לא הכול. רופאים מחויבים לחשוף מידע הנוגע להשלכות אפשריות של טיפול שעשויות להשפיע על צדדים שלישיים. לדוגמא, אם נקבעת תרופה שגורמת לנמנום, על הרופא מוטלת החובה לגלות עובדה זו מכיוון שניתן לצפות שאחרים עלולים להיפצע אם המטופל מפעיל מכונות כבדות או נוהג ברכב בהשפעת התרופה.
במקרים רבים, אי קבלת “הסכמה מדעת” של המטופל לפני מתן הליך או טיפול, מהווה סוג של רשלנות, ואף עלולה להוביל לעילת תביעת רשלנות רפואית בטיפול.
משמעות הסכמה מדעת היא כי רופא חייב למסור למטופל את המידע המלא הנוגע לכל היתרונות, הסיכונים והחלופות האפשריים הכרוכים בכל הליך כירורגי, הליך רפואי או במהלך טיפול אחר, ועליו לקבל את הסכמתו של המטופל בכתב על מנת להמשיך.
רופא עשוי להימצא אחראי על מרשם רשלני של תרופה או מכשיר רפואי אם ניתן להוכיח שהתעלם מהוראות היצרן, או רשם תרופה או מינון שגויים, שהובילו לפגיעה במטופל.
במקרים מסוימים, יצרן תרופות עשוי להימצא אחראי בתביעת רשלנות רפואית בטיפול, כאשר תרופה גרמה למטופל לפציעות, אבל רק אם היצרן לא התריע על תופעות הלוואי או הסכנות האפשריות של התרופה.
ברוב המקרים, הרופא שקבע את המרשם נחשב ל”מתווך מלומד”, כלומר, בשל הידע הרפואי שלו, והעובדה שהוא קיבל מידע מספק מהיצרן, הוא נמצא בעמדה טובה ביותר על מנת לקבוע אם תרופה או מכשיר מסוים מתאימים למטופל, לפיכך, על הרופא מוטלת החובה העיקרית לייעץ למטופל לגבי הסיכונים ותופעות הלוואי של תרופה או מכשיר רפואי שהוא רושם.
כדי להוכיח רשלנות רפואית בטיפול, שמבוססת על עיכוב בטיפול, יש להוכיח תחילה את הנזק. תביעת רשלנות תלויה בשאלה האם הטיפול לא היה סטנדרטי במדידה לעומת מה הצעדים שרופא מיומן אחר היה נוקט או לא נוקט בהם בנסיבות דומות.
לדוגמא, אינטובציה של מטופל חיונית לעתים במצבי חירום בהם דרכי הנשימה של המטופל נחסמו. קיימים סטנדרטים קבועים של טיפול שנוגעים לאינטובציה של מטופלים במצבי חירום, וזהו הליך קריטי ומציל חיים.
אם רופא אינו מבצע את הצעד הדרוש במועד, למטופל עלול להיגרם נזק מוחי או שהוא עלול אפילו למות. סוג זה של עיכוב בטיפול חירום עלול להסתכם בתביעת רשלנות רפואית בטיפול. אם מומחה רפואי מעיד כי רופא “סביר” היה מטפל במטופל מוקדם יותר, אזי ניתן לקבוע עילת רשלנות.
מרכיב עיקרי נוסף שצריך להתקיים בתביעת רשלנות רפואית בטיפול הוא נזקי רשלנות רפואית. כדי לתבוע את הרופא, לא מספיק לקבוע העדר אבחון או טיפול במחלה או בפציעה בזמן; אלא להוכיח גם תוצאות של פציעה נוספת. כלומר, יש להוכיח בדיוק איך, ובאיזו מידה, העיכוב במתן הטיפול הרפואי פגע במטופל. בדרך כלל יש צורך בעדות עד רפואי מומחה.
העדר טיפול רפואי עלול להוביל לפגיעה במטופל במספר אופנים:
לדוגמא:
אבחון בזמן של סרטן חיוני לטיפול מוצלח. ככל שהסרטן מאובחן מוקדם יותר, כך גדלות האפשרויות לטיפול והשפעת הטיפול. אבל אבחון סרטן הוא תהליך מורכב שכולל בדיקות גופניות, התחשבות בהיסטוריה המשפחתית של המטופל ובדיקה על ידי מומחים.
אם מומחה רפואי אחר מעיד שלרופא הייתה אפשרות לאבחן סרטן מוקדם יותר, אבל מסיבות שונות הוא עיכב את האבחון או לא אבחן כלל את הסרטן, התובע יצטרך להוכיח באמצעות ראיות רפואיות מורכבות את הפגיעה הנוספת שנגרמה לו.
כך, למשל, יהיה עליו להוכיח שעיכוב באבחון מוביל לפציעה נוספת, מוות מסרטן שאחרת אולי היה נרפא, או טיפול ממושך וסבל שהיה צריך להימנע, חיוני על מנת לבסס תביעת רשלנות רפואית בטיפול.
בחלק מהמקרים, יחסי רופא-מטופל עשויים להיות כה מורכבים, עד שרופא רואה צורך לסיים את הקשר, אולי משום שהמטופל מסרב בעקביות למלא אחר ההוראות, אינו משלם עבור שירותים, או בשל כשלי תקשורת שגורמים לפירוק בלתי הפיך של היחסים.
כאשר תרחישים אלו מתקיימים, על הרופא לנקוט בצעדים להבטחת המשכיות הטיפול במטופל ולהימנע מתביעת רשלנות רפואית בטיפול בעילת נטישה. גם מטופל רשאי להפסיק את יחסי הרופא-מטופל בכל עת, ובמקרה זה, הרופא מחויב להזהיר את המטופל לגבי ההשלכות של מניעת טיפול רפואי נוסף אצל רופא אחר.
אם המצב מצריך טיפול רפואי נוסף, על הרופא של המטופל לספק לרופא אחר מספיק מידע על מנת להבטיח המשכיות טיפול רפואי הולם, ולספק למטופל מכתב שמאשר כי הוא שוחרר מהטיפול בו ומתריע על הצורך בהמשך הטיפול.
ניתן להוכיח רשלנות רפואית בטיפול במספר שיטות, ועורכי דין מיומנים יידעו מיד האם הם יכולים להוכיח בקלות את אשמת הרופא במקרה שלכם. הם ידונו איתכם לגבי עוצמות התביעה ונקודות החולשה של המקרה שלכם, וייעצו לכם לגבי האופן בו מומלץ להמשיך.
חשוב להבין שאין חוק שקובע ש”אם הרופא הזה לא הצליח לבצע הליך X בפרק זמן Y, התרחשה רשלנות רפואית בטיפול”. לכן השלב הראשון הוא פגישת ייעוץ עם עורך דין, שיבדוק את עובדות המקרה שלכם ויקבע אם כל המרכיבים המשפטיים והרפואיים הנדרשים נוכחים, על מנת להצדיק המשך תביעת רשלנות רפואית.
אם לאחר סקירת האפשרויות עורך הדין יקבע שיש לכם עילת תביעה, הוא ינסח את כתב התביעה בגיבוי הראויות והעדויות הנדרשות, וייצג וילווה אתכם בדיונים המשפטיים עד להשגת הפיצויים ההולמים.