רשלנות רפואית בהרדמה חלקית: על מי מוטלת האחריות?

 רשלנות רפואית בהרדמה חלקית: על מי מוטלת האחריות?

איך אפשר להוכיח רשלנות רפואית בהרדמה חלקית?

אפילו במאה העשרים ואחת, מתן הרדמה עלול להיות מסוכן, והסיבוכים עשויים לנוע בין שימוש בחומר הרדמה גבוה מדי, לבין שימוש במעט מדי חומר הרדמה, או שימוש בסוג ההרדמה השגוי. אבל האם טעויות אלו יכולות להסתכם בתביעת רשלנות רפואית במתן הרדמה חלקית?

אם כן, האם בית החולים אחראי או הרופא המרדים? איך תוכלו להוכיח את הרשלנות? מאמר זה עונה על שאלות אלו ומבהיר את כל מה שצריך לדעת על התנהלות רפואית נכונה במתן הרדמה חלקית למטופלים.

מהם הסיבוכים או הפגיעות האפשריות כתוצאה מהרדמה חלקית?

שגיאות שכרוכות בהרדמה חלקית עלולות לגרום למגוון סיבוכים ופגיעות. בעוד שחלקם מינוריים וזמניים, חלקם יכולים להיות חמורים, רציניים וקבועים הסיבוכים השכיחים ביותר הכרוכים בהרדמה חלקית הם:

  • כאבים לאחר הניתוח, ברמה שחורגת מכפי שההליך אמור לגרום.
  • בחילות והקאות.
  • הזיות או בלבול נפשי זמני.
  • תגובה אלרגית קשה לחומר ההרדמה, שנקראת אנפילקסיס.
  • קשיי נשימה.
  • דלקת ריאות.
  • נזק מוחי כתוצאה מחוסר בחמצן.
  • שבץ.
  • פגיעה עצבית.
  • קרישי דם.
  • התקף לב.
  • מוות.
  • חזרת המטופל להכרה במהלך הניתוח.

כפי שניתן לראות, רשימת הסיבוכים הידועים העיקריים בהרדמה חלקית היא רשימה ארוכה מדי, וכמה סיכונים נחשבים לחמורים מאוד.

למרבה המזל, בעוד שסיבוכים קלים כמו כאבים לאחר הניתוח, בחילות והקאות אינם נדירים כלל ומתרחשים בכארבעים אחוזים מהמקרים, הסיבוכים החמורים ביותר הם נדירים יחסית. לדוגמא, הסיכון להתעורר במהלך הניתוח הוא כ-0.2%, מה שמסתכם בכשניים מתוך אלף מטופלים.

איזה טעויות משמעותיות קשורות למתן הרדמה חלקית?

אנשים רבים מאמינים בטעות ששגיאות הרדמה מתרחשות רק במהלך הניתוח, אבל האמת היא שהן עשויות להתרחש לפני, במהלך או אחרי הניתוח או ההליך. הסוגים השכיחים ביותר של רשלנות רפואית בהרדמה חלקית הם:

  • העדר יידוע המטופל לגבי הסיכונים האפשריים במתן ההרדמה.
  • העדר סקירה יסודית של ההיסטוריה הרפואית של המטופל לזיהוי סיבוכים אפשריים.
  • עיכוב במתן ההרדמה.
  • מתן מינון שגוי של חומר הרדמה, יותר מדי או מעט מדי.
  • מתן סוג שגוי של חומר הרדמה.
  • העדר פיקוח הולם על המטופל.
  • שימוש בציוד לקוי.
  • אחד מאנשי הצוות הכירורגי נמצא תחת השפעת אלכוהול או סמים במהלך ההליך.
  • העדר זיהוי סיבוכים מיד כשהם מתפתחים.
  • כיבוי בטעות או בכוונה של אוקסימטר הדופק, שמודד את רמת החמצן בדם של המטופל.
  • העדר פיקוח על אספקת החמצן למטופל.
  • העדר מתן הוראות נכונות למטופל לגבי האופן בו עליו להתכונן לניתוח, כגון הימנעות מאכילה או שתייה למשך פרק זמן מוגדר לפני הניתוח.
  • העדר מתן הוראות למטופל לאחר הניתוח.

גם במקרה של טעות שאינה נוגעת להרדמה, ניתן להגיש נגד הרופא המרדים תביעת רשלנות רפואית במתן הרדמה. במהלך ניתוח ארוך, הרופא המרדים אחראי להבטיח על תנועת גוף המטופל מדי פעם על מנת להימנע מלחץ יתר על חלקים מסוימים בגוף. אם המטופל נשאר במצב שכיבה על שולחן הניתוחים ללא תנועה מעת לעת, עצב הראייה שלו עלול להיפצע, ועיוורון עלול להיווצר.

איך בתי המשפט מתייחסים למקרי רשלנות רפואית בהרדמה חלקית?

רשלנות רפואית בהרדמה חלקית עלולה להתבטא באופנים רבים ושונים, אבל הגורם העיקרי לרשלנות תמיד מסתכם בהתנהלות הרופא הנתבע או נותן הטיפול. רשלנות פירושה העדר ביצוע טיפול סביר, או התנהלות שגויה.

במקרי רשלנות רפואית, בתי המשפט מגדירים לרוב את הרשלנות ככישלון של נותן שירותי הבריאות לממש את מידת הטיפול והמיומנות של נותן שירותי הבריאות הממוצע שעוסק בתחום המומחיות של הרופא הנתבע, תוך התחשבות בהתקדמות במקצוע ובמשאבים שעומדים לרשות הרופא שביצע את הטיפול.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בהרדמה חלקית?

כדי להוכיח רשלנות רפואית בהרדמה חלקית, עורך דין עם ניסיון בתחום, ישכור עד רפואי מומחה, שייקח בחשבון שיקולים כמו גורמי הסיכון של המטופל לפני הניתוח, שנוגעים להרדמה, והערות אופרטיביות של הרופא המנתח והרופא המרדים, על מנת להבין מה קרה במהלך הניתוח.

לאחר מכן, שיקול חשוב מאוד הוא שיעור הסיבוכים הידוע של סוג ההרדמה המשמש במהלך הניתוח.

מתי בית החולים יימצא אשם ברשלנות רפואית בהרדמה חלקית?

כדי לטעון תביעת רשלנות רפואית בהרדמה חלקית, ההיבט הראשון שעורך הדין יתבקש לקבוע הוא האם בית החולים, או הרופא המרדים, אחראים לרשלנות. השיטות הנפוצות ביותר לקביעת אחריות של בית חולים בגין שגיאות הרדמה הן אלה:

  • אם הרופא המרדים מועסק על ידי בית החולים, בית החולים יהיה אחראי אוטומטית לכל רשלנות בביצוע העבודה, בטענה שנקראת אחריות שילוחית.
  • אם הרופא המרדים הוא קבלן עצמאי, בית החולים עלול להיות אחראי בגין שכירת שירותיו והעדר פיקוח על עבודתו.
  • אם הרשלנות התרחשה כתוצאה מכשל בציוד ההרדמה, בית החולים עלול להימצא אחראי לרשלנות באופן עצמאי בתחזוקה ובתיקון של הציוד שבבעלותו.

מחוץ לתרחישים אלה, ברוב המקרים הרופא המרדים יהיה אחראי למקרה רשלנות רפואית בהרדמה חלקית, וניתן לתבוע אותו ישירות.

גם רופא מרדים שעובד כקבלן עצמאי יכול להיות אחראי

במקרים רבים, בית חולים אינו אחראי מבחינה חוקית לרשלנות של רופאים שהשתתפו בניתוח בבית החולים, אבל לא היו עובדי בית החולים. רופאים נחשבים לקבלנים עצמאיים, ולכן, אלא אם כן הם עובדי בית החולים, בדרך כלל בית החולים אינו אחראי לרשלנותם.

הקביעה אם רופא מרדים הוא עובד או קבלן עצמאי היא סוגיה משפטית מורכבת שכרוכה בבחינת היבטים כמו חוזה העבודה בין הרופא לבית החולים, וכמה שליטה הייתה בבית החולים על תנאי העבודה והביצוע של הרופא.

במילים אחרות, ככל שלמעסיק יש שליטה רבה יותר על ביצועי רופא שטוען שהוא קבלן עצמאי, כך גדל הסיכוי שבית המשפט ימצא כי הרופא היה עובד. אם נקבע כי הרופא המרדים פעל באופן עצמאי מבית החולים, תביעת רשלנות רפואית בהרדמה חלקית תגדיר אותו כנאשם.

בשורה התחתונה, אל תעשו שום צעד בלי ייעוץ משפטי מקיף

גם כשניתן הטיפול הרפואי הטוב ביותר, טעויות עשויות להתרחש. כדי ששגיאות הרדמה ייחשבו כרשלנות רפואית, יש להוכיח כי איש מקצוע רפואי לא הצליח לעמוד בסטנדרט הטיפול המקובל, או שהוא התנהג ברשלנות, וכי הטעות גרמה למטופל לפגיעה או נזק. שכירת שירותי עורך דין מנוסה ברשלנות רפואית היא הצעד הטוב ביותר שלכם, שיעזור להוכיח את הפרטים האלה.

כי כשפגיעה במטופל נובעת משגיאה במתן ההרדמה, יתכן שקיימת עילה לתביעת פיצויים באמצעות תביעה בגין רשלנות רפואית בהרדמה חלקית. יחד עם זאת, לא כל הטעויות הרפואיות הן רשלנות רפואית, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין על מנת לקבל ייעוץ וסיוע בבחינת המקרה, והמשך ההתנהלות בתביעה.

מאמרים דומים