לידה טבעית מתרחשת בשלושה שלבים:
- השלב הראשון מתחיל עם הצירים שגורמים לשינויים בצוואר הרחם כדי להכין את הרחם ללידה.
- השלב השני הוא לידת התינוק.
- השלב השלישי הוא התכווצות הרחם ופליטת השליה וחבל הטבור, האחראים על הזנת התינוק במהלך ההיריון.
ברוב המקרים, הרחם פולטת את השליה בתוך רבע שעה לאחר הלידה. אבל אם השליה או חלקיה נשארים ברחם יותר מחצי שעה לאחר הלידה, המצב מוגדר כשליה שנשמרה, מה שיכול להוביל להתפתחות קרומים אחרי לידה טבעית. אם מצב זה אינו מטופל, הוא עלול לגרום לסיבוכים מסכני חיים עבור האם, כולל זיהום ואובדן יתר של דם.
מהם הסוגים השונים של קרומים אחרי לידה טבעית?
כשהשליה אינה נפלטת מהרחם בתהליך טבעי, עלולים להיווצר קרומים אחרי לידה טבעית. מצב זה יכול להתרחש בשלושה אופנים שונים:
שליה נצמדת
היצמדות השליה לדופן הרחם הוא הסוג הנפוץ ביותר של שליה שמורה. מצב זה מתרחש כשהרחם אינה מצליחה להתכווץ מספיק על מנת לפלוט את השליה. במקום זאת, השליה נשארת מחוברת באופן רופף לדופן הרחם.
שליה כלואה
שליה כלואה מתרחשת כשהשליה מתנתקת מהרחם אבל אינה עוזבת את הגוף. מצב זה מתרחש לעתים קרובות מכיוון שצוואר הרחם מתחיל להיסגר לפני פליטת השליה, מה שגורם לשליה להילכד מאחור.
שליה נעוצה
במצב זה, השליה נצמדת לשכבת השרירים של דופן הרחם ולא לרירית הרחם. ברוב המקרים, מצב זה מקשה על הלידה וגורם לדימום חמור.
אם הרופאים אינם מצליחים לעצור את הדימום, עליהם לנקוט בפעולת עירוי דם או כריתת רחם במצב חירום כדי להציל את חיי האם.
מה גורם להיווצרות קרומים אחרי לידה טבעית?
קרומים אחרי לידה טבעית נוצרים כשהשליה אינה נפלטת בשלמותה מהרחם לאחר הלידה. מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מאחד או יותר מהתרחישים הבאים:
- הרחם אינה מתכווצת כראוי לאחר הלידה.
- היצמדות חבל הטבור, מצב שמצריך טיפול מהיר על ידי הרופא, באמצעות הידוק חבל הטבור על מנת למנוע דימום.
- היצמדות עמוקה של השליה לדופן הרחם.
מהם הסימנים והתסמינים של שליה שמורה?
הסימן הברור ביותר שרופאים צריכים לדעת לזהות במקרה של שליה שמורה הוא כישלון השליה או חלקה להיפלט מהגוף בתוך פרק זמן מקסימלי של שעה לאחר הלידה. במקרים רבים, כשהשליה נשארת בגוף, נשים סובלות מתסמינים יום לאחר הלידה, שעלולים לכלול:
- חום גבוה
- הפרשות מהנרתיק עם ריח רע, שמכילות פיסות גדולות של קרומים
- דימום כבד שנמשך
- כאבים קשים שנמשכים.
במצב של היווצרות קרומים אחרי לידה טבעית, כשהרופא או הצוות הרפואי אינם מצליחים למנוע את הסיכון בזמן או לטפל בו באמצעות נקיטה בצעדים הדרושים למקרי חירום, לאישה עשויה להתקיים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
איך רופאים צריכים לאבחן קרומים אחרי לידה טבעית?
רופאים צריכים לאבחן היווצרות קרומים אחרי לידה טבעית באמצעות בחינה מדויקת של השליה שנפלטה מהרחם על מנת לקבוע אם היא עדיין שלמה לאחר הלידה. לשליה שלמה יש מראה מובהק מאוד, ואפילו אם חסר בה חלק קטן, הרופאים צריכים להיות ערים למצב, לזהות אותו במהירות ולהתחיל בטיפול מידי.
אבל כשרופאים אינם מבחינים שחלק קטן חסר בשליה, האישה חווה תסמינים זמן קצר לאחר הלידה שעלולים להתפתח לסיבוכים. בהתנהלות נכונה, כשרופא מזהה מצב בו השליה לא נפלטה מהרחם במצב שלם, עליו לבצע אולטרסאונד על מנת לבחון את הרחם ולהתחיל מיד בטיפול המתאים כדי למנוע סיבוכים.
איך רופאים צריכים לטפל במצב של שליה שמורה?
דימום לאחר לידה הוא תהליך נורמלי, אבל במצב של שליה שמורה, הסיכון לדימום כבד עולה. הטיפול בשליה שמורה כרוך בהוצאת כל השליה או כל חלקי השליה החסרים. הטיפול מיועד למניעת מצב של היווצרות קרומים אחרי לידה ויכול להתבצע באחת או יותר מהשיטות הבאות:
- מתן תרופות בעירוי תוך ורידי, שמסייע להפחתת הסיכון.
- הרופא יכול להסיר את השליה באופן ידני, אבל שיטה זו טומנת בחובה סיכון מוגבה לזיהום.
- הרופא יכול להשתמש גם בתרופות כדי להרפות את הרחם או לגרום לה להתכווץ, מה שיכול לסייע לגוף להיפטר מהשליה.
- בחלק מהמקרים, הרופא צריך לעודד את השליה להניק, משום שהנקה גורמת לגוף לשחרר הורמונים שגורמים לרחם להתכווץ.
- הרופא יכול גם לעודד את האישה לתת שתן, כי בחלק מהמקרים, שלפוחית מלאה עשויה למנוע את פליטת השליה.
אם אף אחד מהטיפולים האלו אינו מסייע לגוף לפלוט את השליה, הרופא צרי לבצע ניתוח חירם כדי להסיר את השליה או את כל החלקים שנותרו. מכיוון שניתוח עלול להוביל לסיבוכים, הליך זה מתבצע כמוצא אחרון.
איך אפשר למנוע היווצרות קרומים אחרי לידה טבעית?
ברוב המקרים, רופאים יכולים למנוע היווצרות קרומים אחרי לידה טבעית באמצעות נקיטת צעדים לקידום פליטה מלאה של השליה בשלב השלישי של הלידה. צעדים אלה כוללים את הפעולות הבאות:
- מתן תרופות שמעודדות את הרחם להתכווץ ולשחרר את השליה. טיפול תרופתי נפוץ למצב זה הוא אוקסיטוצין.
- הפעלת הליך כוח משיכה מבוקר (CCT). בהליך זה, הרופא מהדק את חבל הטבור ומושך אותו תוך הפעלת לחץ, כדי לעודד את פליטת השליה, אבל זהו הליך מסוכן שיש לנקוט בו כמוצא אחרון.
- ייצוב הרחם באמצעות מגע במהלך ביצוע הליך CCT.
אם הרופא אינו נוקט באחד מצעדי הטיפול לשחרור השליה מהרחם, ואינו ממליץ על שום צעדים נחוצים לעודד צירים שתומכים בהפסקת הדימום ומאפשרים לרחם לחזור לגודל הטבעי שלה, והאישה סובלת מסיבוך של קרומים אחרי לידה טבעית, הרופא או הצוות הרפואי עלולים להימצא אשמים בתביעת רשלנות רפואית.
קרומים אחרי לידה טבעית: שאלות ותשובות
מה זה שליה שמורה?
לאחר לידת התינוק, הרחם ממשיכה להתכווץ והשליה נפלטת. זהו השלב השלישי של הלידה. בחלק מהמקרים, השליה או חלק ממנה עשויים להישאר ברחם, ומצב זה נקרא שליה שמורה. אם המצב אינו מטופל הוא עלול להוביל להיווצרות קרומים אחרי לידה טבעית או לדימום מסכן חיים.
אילו נשים נמצאות בסיכון להיווצרות קרומים אחרי לידה טבעית?
מצבים שעלולים להגביר את הסיכון להתפתחות קרומים אחרי לידה טבעית כוללים:
לידה לאחר גיל שלושים.
לידה לפני השבוע ה-34 להיריון, או לידה מוקדמת.
פרק זמן ארוך בשלב הראשון או השני של הלידה.
לידת תינוק מת.
מהם הסיבוכים הפוטנציאליים של שליה שמורה?
השלב הסופי לאחר הלידה, שלב פליטת השליה מהרחם, הוא שלב חשוב שמאפשר לרחם להתכווץ ולעצור דימו מוגזם. אם השליה אינה נפלטת, כלי הדם שאליהם השליה עדיין מחוברת, ימשיכו לדמם. הרחם גם אינה מסוגלת להיסגר כראוי ולמנוע אובדן דם.
מסיבה זו, הסיכון לאובדן דם חמור עולה משמעותית כאשר השליה אינה נפלטת בתוך רבע שעה מהלידה. במקרים רבים, דימום יתר עלול להיות מסכן חיים.
מהו הצפי הבריאותי לנשים עם קרומים אחרי לידה טבעית?
מצב של קרומים אחרי לידה טבעית הוא סיבוך של ההיריון שניתן לטפל בו ביעילות עם אבחנה מקצועית ומהירה. כשרופאים נוקטים בצעדים מהירים לתיקון הבעיה, הם יכולים להשיג תוצאה חיובית.
אם האישה נמצאת בסיכון לשליה שמורה או אם היה לה את המצב הזה בלידות קודמות, הרופא צריך להיות מודע לסיכון עם סקירת היסטוריה רפואית אישית מקיפה במהלך ההיריון, כך שהוא יוכל להיות מוכן בזמן לכל אפשרות של סיבוך.
הסיכון לשליה שמורה יכול להתרחש גם בלידה הבאה?
אם לאישה היה מצב של שליה שמורה בהריון קודם, היא נמצאת בסיכון גבוה להישנות המקרה בהריון הבא. אין שום צעד שאפשר לנקוט בו על מנת להפחית את הסיכון, אבל רופאים צריכים להיות ערים לסיכון כדי לטפל בו בזמן וליידע את האישה ובן זוגה לגבי כל אפשרויות הטיפול הזמינות.
