כל מה שאתם צריכים לדעת על ספינה ביפידה וסיכויי התביעה שלכם במקרה של רשלנות רפואית

 כל מה שאתם צריכים לדעת על ספינה ביפידה וסיכויי התביעה שלכם במקרה של רשלנות רפואית

ספינה ביפידה, המונח הלטיני למחלה שנקראת גם שדרה שסועה, היא פגיעה בעמוד השדרה, במצב בו העצמות של עמוד השדרה אינן מכסות באופן מלא את חוט השדרה, ומשאירות אותו חשוף. התסמינים נעים בין קלים לחמורים, ומצב זה עלול להשפיע על התפתחות גופנית ואינטלקטואלית.

זוהי בעיה מולדת, שניתן לאתר אותה לפני הלידה, והיא נגרמת כתוצאה מהסגירה הבלתי מושלמת של הצינור העצבי העוברי. כלומר, זהו פגם בצינור העצבי של העובר. קיימים ארבעה סוגים עיקריים של ספינה ביפידה: ספינה ביפידה אוקולטה (spina bifida occulta), ספינה ביפידה s1, ספינה ביפידה l5, וספינה ביפידה במבוגרים.

ניתוחים ואפשרויות אחרות של טיפולים יכולים לשפר את איכות חיי אדם שסובל מתסמינים חמורים, ובמאמר זה נבחן את הגורמים למחלה, הטיפולים האפשריים, שיטות המניעה וסיכויי תביעת רשלנות רפואית במקרה שהמחלה לא התגלתה בזמן אצל העובר.

אבל קודם, הנה כמה עובדות קצרות על ספינה ביפידה

הנה המאפיינים העיקריים של ספינה ביפידה, שההכרה בהם תעזור לכם להבין אם ילדכם סובל מהמחלה:

  • ספינה ביפידה היא מצב מולד שבו עמוד השדרה חשוף.
  • חשיפה פירושה שעמוד השדרה נמצא בסיכון גבוה יותר לזיהום.
  • הנוזל השדרתי העודף יכול להצטבר ולהוביל למצב שנקרא הידרוצפלוס, מה שמגדיל את הסיכוי של הילד לסבול מקשיי למידה.
  • צריכה נמוכה של חומצה פולית לפני ההיריון ובמהלכו, קשורה לספינה ביפידה.
  • אפשרויות הטיפול כוללות ניתוחים, טיפולי פיזיותרפיה ושימוש במכשירים מסייעים.

אז מה זה ספינה ביפידה?

במהלך החודש הראשון לאחר ההתעברות, העובר מפתח מבנה רקמות פרימיטיבי, שנקרא הצינור העצבי. מבנה זה מתפתח בהדרגה לעצמות, עצבים ורקמות. אלה יוצרים בסופו של דבר את מערכת העצבים, את עמוד השדרה, ואת רכס העצם שמגן עליו ומקיף את העצבים.

בספינה ביפידה, הצינור העצבי ועמוד השדרה אינם מתפתחים כראוי. עמוד השדרה אינו נסגר באופן מלא, ונשאר חשוף לאורך כמה חוליות. שק נוצר על גב העובר כשהקרומים וחוט השדרה נדחפים החוצה. השק עשוי להיות מכוסה בקרום המוח או בממברנות.

אחד מתוך אלפיים תינוקות שנולדים בישראל בכל שנה, סובל מספינה ביפידה שמשפיעה על איכות חייו.

בואו נתעכב רגע על הסוגים השונים של ספינה ביפידה

קיימים ארבעה סוגים עיקריים של ספינה ביפידה:

ספינה ביפידה אוקולטה

זו הצורה המתונה ביותר של המחלה, שנקראת גם ספינה ביפידה נסתרת. ברוב המקרים, גרסה או של המחלה מתרחשת ללא סימנים של ספינה ביפידה, או תסמינים נוירולוגיים יתכן שיופיע כתם לידה קטן, גומה או ציצת שיער על העור שבו נמצא המום בעמוד השדרה.

אדם יכול להמשיך את חייו עד הבגרות מבלי לדעת לעולם שיש לו ספינה ביפידה אוקולטה, אלא אם בדיקה שמבוצעת לאבחון מצב אחר, מגלה את המחלה במקרה, ואז הוא מאובחן עם ספינה ביפידה במבוגרים.

ספינה ביפידה s1

זהו המונח הרפואי הנוסף לסוג ספינה ביפידה אוקולטה. במצב זה, הפגם בעמוד השדרה קטן באופן יחסי, וחוט השדרה לא חורג מעמוד השדרה. עוברים עם ספינה ביפידה s1 כמעט שאינם סובלים מנכות, ויתכן מאוד שיוכלו להיוולד ולגדול מבלי להיות מודעים לנוכחות המחלה.

הבעיה עשויה להתגלות במקרה עם צילום רנטגן שמבוצע לאיתור מצבים רפואיים בגב, כמו למשל, איתור ספינה ביפידה בחוליה s1.

ספינה ביפידה l5

ספינה ביפידה I5 מוכרת יותר כספינה ביפידה מנינגומיאלוצל (Meningomyelocele). במצב זה, דרך החוליה הפתוחה בעמוד השדרה נוצרת פריצה של הקרום, מעטפת חוד השדרה, ושל העצבים בחוט השדרה, ביחד עם נוזל השדרה.

במצב זה, הקרומים מכוסים ברקמה עדינה, שדרכה נוזל השדרה עלול לדלוף החוצה. זהו המצב הנפוץ ביותר בסוגי המומים הפתוחים של עמוד השדרה.

אין טיפול ספציפי למצב של ספינה ביפידה l5, אם החריגות מוגבלות לעצם. ברוב המקרים, עיוותים אלה נמצאים בחוליות המותניים האחרונות (L5), או בחוליות העצה הראשונות, במצב של ספינה ביפידה s1. יחד עם זאת, עיוותי עמוד השדרה עלולים להוביל לשינויים בהמשך החיים, שדורשים התערבות רפואית.

ספינה ביפידה במבוגרים

במצב זה, העיוות הוא גרמי בלבד, ללא מעורבות של חוט השדרה או הקרומים שלו. ברוב המקרים ספינה ביפידה במבוגרים אינה מתבטאת בסימנים מיוחדים, והיא מתגלה באופן מקרי עם צילומי רנטגן שמבוצעים על עמוד השדרה המתני.

אם אדם מבוגר אינו סובל מבעיות בריאותיות שונות אבל הרופא חושד שיש לו ספינה ביפידה עם סימנים מתאימים, כנראה שזאת המחלה, ובמקרה זה אין טיפול או בדיקות מעקב. השינויים שנגרמים על ידי ספינה ביפידה במבוגרים הם שינויים ניווניים כלליים בעמוד השדרה, ובדרך כלל אין להם טיפולים ספציפיים.

אפשר לאבחן ספינה ביפידה בזמן עם סדרת בדיקות

רוב המקרים של ספינה ביפידה מתגלים באמצעות סריקת אולטרסאונד שגרתית במהלך ההיריון. גם בדיקת סרום חלבון עוברי אימהי (MSAFP), שנקראת בדיקת אלפא פטרופרוטאין בסרום האם, היא בדיקת דם שמעריכה את החלבון העוברי (AFP), האלפא פטרופרוטאין, חלבון שהעובר מייצר.

בדרך כלל, החלבון העוברי אינו נכנס לזרם הדם של האם, ואם כן, ברוב המקרים פירוש הדבר שלעובר יש רמות גבוהות באופן חריג וככל הנראה הוא סובל מפגם בצינור העצבי. מצב זה יכול להעיד על אנאנספליה, גולגולת שאינה שלמה ומוח שאינו מפותח, או על ספינה ביפידה.

אבל לא תמיד רמות גבוהות של חלבון עוברי מעידות על נוכחות המחלה אצל העובר

בחלק מהמקרים, רמות החלבון העוברי תקינות אבל לעובר יש ספינה ביפידה. במקרים אחרים, רמות החלבון העוברי גבוהות, אבל העובר בריא.

אם רמו החלבון העוברי גבוהות, הרופא יזמין בדיקת דם נוספת. אם הרמות עדיין גבוהות בבדיקה השנייה, יתוזמנו בדיקות נוספות, כולל סריקת אולטרסאונד, כדי לברר למה הרמות גבוהות ולבדוק אם יש סימנים לספינה ביפידה.

ברוב המקרים, אפשר וצריך למנוע ספינה ביפידה

מכיוון שהגורם המדויק לספינה ביפידה אינו ידוע, נכון שקשה למנוע אותה, אבל בדיקות מעקב שגרתיות, פענוח נכון של ממצאי הבדיקות, והנחיות הרופא לאם לנטילת חומצה פולית, יכולים לעזור.

נשים בגיל הפוריות צריכות לצרוך ארבעה מאות מיקרוגרם ביום של חומצה פולית, חומר מזין שהוא המפתח להתפתחות עוברית בריאה. המקורות הטבעיים לחומצה פולית כוללים ירקות בעלי עלים ירוקים, חלמונים, חלק מהפירות ומוצרי דגנים מבוצרים.

נשים הרות או נשים שמנסות להיכנס להריון צריכות ליטול תוסף חומצה פולית במינון של ארבע מאות מיקרוגרם מדי יום.

בדיקות מעקב סדירות נותנות להורים הזדמנות להחליט על האפשרויות שלהם

הקפדה על ביצוע בדיקות למומים בצינור העצבי ולאיתור בעיות אחרות במהלך ההיריון היא שיטת מניעה נוספת שיכולה להפחית את הסיכון להתפרצות המחלה ולאפשר לרופא ולהורים להחליט על פעולות המשך ההיריון או הפסקתו, בהתאם לממצאים וחומרתם.

אישה שיש לה ספינה ביפידה, או שילדה תינוק עם המצב, נמצאת בסיכון גבוה יותר ללדת ילד נוסף עם המחלה, וחשוב שהרופא ימליץ לה ליטול חומצה פולית באופן קבוע לפני שהמחלה תתעורר שוב.

אם הרופאים התרשלו בגילוי המחלה בזמן ולא יידעו את ההורים, יש כאן עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרה של ספינה ביפידה, על ההורים להוכיח שרשלנות של הרופאים מנעה מהם להבין כי קיים סיכון מוגבר לכך שלעובר יש מום לידתי משמעותי או מצב גנטי. עליהם לקבוע גם כי סביר להניח שהם היו מסיימים את ההיריון לו היו מודעים לבעיה.

בעשותם כן, הם אינם מפקפקים בשום צורה באהבתם ובמסירותם לילדם – מערכת היחסים הזו כבר התבססה ותימשך לנצח. הם רק תובעים את זכויותיהם שנשללו מהם בהעדר הידיעה על הפגם או המחלה במהלך ההיריון, רשלנות שמנעה מהם את האפשרות לבחור שלא לקחת על עצמם את ההתמודדות הכספית והרגשית הכרוכה בהורות לילד עם מוגבלות כללית משמעותית.

בית המשפט יקבע ויחליט

בית המשפט יקבע שאם טענת האבחון השגוי, או העדר מסירת המידע המלא להורים היא אכן טענה מבוססת, הצוות הרפואי שהתרשל יתבקש לספק להורים פיצוי בגין ההוצאות החריגות הקשורות במצבו של הילד, לאורך חייו. וזה לא הכול. יש לתת פיצוי להורים בגין כל פגיעה רגשית שהם חווים בהורות לילד עם צרכים מיוחדים.

טענות לאבחון שגוי טרום לידתי – שנקראות לעתים מקרים של "לידה בעוולה" – כרוכות בפיצויים בשיעורים שונים, אבל בדרך כלל הפיצויים שנפסקים הם גבוהים ביותר. משרד עורכי דין שמתמחה בייצוג הורים במקרי רשלנות רפואית, עובד עם מומחים רפואיים וילווה אתכם מפגישת הייעוץ להערכת סיכויי התביעה שלכם, דרך הייצוג בבית המשפט, ועד להשגת הפיצויים ההולמים.

מאמרים דומים