קורפוס קלוסום ומסתורי המוח: רופאים צריכים לאבחן את ההפרעה בהריון

קורפוס קלוסום, הוא המונח הלטיני לכפיס המוח, זהו מסלול החיבור הגדול ביותר במוח, שמורכב מיותר ממאתיים מיליון סיבי עצבים, ותפקידו הוא לחבר בין הצד השמאלי לימני של המוח, לשם העברת מידע, כאשר כל צד נקרא חצי כדור. החיבור מאפשר העברת מידע בין שני החצאים.

לעתים עלולה להתרחש לידת תינוק ללא קורפוס קלוסום. מצב זה נקרא agenesis (תסיסה) של קורפוס קלוסום, והוא גורם למגוון רחב של תסמינים גופניים והתנהגותיים. מאמר זה מסביר את חשיבות הבדיקות ובדיקות המעקב לאורך כל ההיריון, כדי לאתר בזמן העדר קורפוס קלוסום אצל העובר ולאפשר להורים להחליט אם להמשיך בהריון או להפסיקו. 

בכל מקרה בו הרופאים, בית החולים או הצוותים הרפואיים נמנעו מביצוע הבדיקות המתאימות בזמן, או מיידוע ההורים על הפגם המוחי האפשרי אצל העובר, ולא איתרו את המצב אצל העובר למרות שהסימנים היו ברורים, להורים מתקיימת עילת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. אבל בוא נתחיל מההתחלה.

מה זה קורפוס קלוסום?

כל צד של המוח שולט בתנועות ובתחושות במחצית הנגדית של הגוף. המיספרות מעבדות גם מידע, כמו שפה. לכן, תיאום פיזי וקבלת מידע מורכב מחייבים את שני הצדדים במוח לעבוד יחד. הקורפוס קלוסום משמש כמחבר בין שני הצדדים.

קורפוס קלוסום ממוקם במרכז המוח, אורכו כעשרה סנטימטרים והוא מעוצב בצורת האות “C”. ברוב המקרים, חלק זה של המוח נוצר בין השבוע ה-12 לשבוע ה-16 לאחר ההתעברות, ובסמוך לסוף השלישי של ההיריון. חיבור זה בין צדי המוח ממשיך להתפתח לאורך הילדות, עד לגיל 12, ואז מסיים את ההתפתחות ונותר ללא שינוי במהלך הבגרות ובמשך כל החיים.

הפרכת המיתוס הנפוץ על דומיננטיות חלקי המוח

הדומיננטיות של צדי המוח הופכת להיות פופולרית בשיח התרבותי בשנים האחרונות. אנשים עם “מוח שמאלי דומיננטי” זוכים במקרים רבים למחמאות על גישתם ההגיונית, ואנשים עם “מוח ימני דומיננטי” ידועים כאנשים יצירתיים או אמוציונליים. 

תמונת שמוצגת למוח הימני מעבירה את המידע למוח השמאלית בתוך עשרים אלפיות השנייה, וקורפוס קלוסום מאפשר תקשורת מיידית כמעט בין שני חצאי המוח הרגיל. מה שאומר שכול המוח מעורב בעיבוד המידע, לא משנה עד כמה המשימה אנליטית או אמנותית. 

אבל למרות שהמושג של אונה מוחית שאינה דומיננטית תפס את הדמיון העממי, מושג זה אינו נתמך במחקר מדעי המוח. במוח רגיל, הצד השמאלי והימני מחוברים על ידי קורפוס קלוסום, ואם לא מתרחשת הפרעה, תהליך העברת המידע מתבצע ביעילות מוגברת. 

כך שעורכי דין מיומנים בתביעות רשלנות רפואית, לעולם לא יבססו תביעות רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, בטענה של מניעת סיכויי הילד להיות אלברט איינשטיין הבא או גרסה מודרנית של פיקסו. 

אם ההפרעה אינה מאובחנת בזמן, להורים מתקיימת עילת תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום

ברוב המקרים, הפרעות בקורפוס קלוסום יכולות להיות מאובחנות במהלך השנתיים הראשונות לחיי הילד. התקף אפילפסיה יכול להיות הסימפטום הראשון שמצביע על חשיבות בדיקת הילד לאיתור בעיות בתפקוד המוחי. 

הפרעות קורפוס קלוסום עלולות להתרחש בשילוב עם ספינה ביפידה, מונח שמשמעותו עמוד שדרה פתוח, או שלא התמזג. בעמוד השדרה ביפידה, אחת או יותר מעצמות עמוד השדרה האינדיבידואליות אינן מצליחות להיסגר כראוי, ומותירות שסע או פגם בתעלת עמוד השדרה. חלק מתוכן עמוד השדרה עלול לבלוט או להיות חריג ולייצר מנינגוצלה, או מנינגומיאלוצלה.

במקרים אחרים, ההפרעה עלולה להתקיים גם ללא תסמינים ניכרים ולא תאובחן עד לגילאים מאוחרים יותר. בהקשר של רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, להורים תהיה עילת תביעה אם הרופאים לא ביצעו את כל הבדיקות הנכונות ובזמן.

בדיקות האבחון והמעקב התפתחו והשתכללו, כך שאין באמת סיבה להימנע מאבחון בזמן

עד שנות החמישים, עולם הרפואה לא ידע הרבה על התפקיד המדויק של חלק זה במוח, אבל בשנת 1955, רונלד מאיירס, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת שיקגו, הוכיח כי תפקידו של הקורפוס קלוסום קשור לתיאום ולפתרון בעיות מורכבות. 

מאז רופאים פיתחו ושכללו את אפשרויות האבחון והיום זהו מצב שניתן לגילוי באמצעות בדיקות מעקב שגרתיות במהלך ההיריון. לכן, כל מקרה בו הבעיה לא אובחנה בזמן אצל העובר, מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום.

בדיקות מעקב שגרתיות במהלך ההיריון יכולות להוביל לאיתור הפרעות בקורפוס קלוסום

יש ילדים שנולדים ללא קורפוס קלוסום, ומצב זה מוביל להפרעה נדירה שנקראת agenesis of the corpus callosum, אשר על פי ההערכות בעולם הרפואה משפיעה על כאחד מתוך שלושת אלפים לידות.  

שיבושים בהתפתחות המוחית של העובר עלולים להתרחש כבר בין השבוע החמישי לשבוע ה-16 להריון, ורופאים צריכים לבדוק את ההיסטוריה הרפואית האישית של האם, ולבצע בדיקות מעקב לזיהוי התפתחות תקינה או משובשת של מוח העובר, ולהזהיר וליידע את ההורים מפני כל סימן להפרעה או שיבוש בהתפתחות. 

כשרופאים אינם מבצעים את הבדיקות הנכונות בזמן, אינם מתחשבים בהיסטוריה הרפואית של האם ואינם מאתרים את ההפרעה בזמן, להורים מתקיימת עילת תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום.

יש מספיק אותות שצריכים לעורר סימני שאלה ולהוביל לבדיקות נוספות

למרות שאין סיבה מסוימת להתפתחות המצב, סימנים אפשריים שניתנים לזיהוי בשלבים אלו של ההיריון, כוללים:

• זיהוים או וירוסים לפני הלידה, כגון אדמת.
• הפרעות גנטיות, כגון תסמונת אנדרמן או אייקרדי.
• מצבים מטבוליים רעילים, כגון תסמונת אלכוהול עוברית, שמתרחש כתוצאה משתייה מרובה של אלכוהול, או אלכוהוליזם של האם במהלך ההיריון.
• תרחיש כלשהו שמונע צמיחת קורפוס קלוסום, כגון ציסטה במוח.

בעיות קורפוס קלוסום עלולות להתרחש גם בשל הפרעה גנטית רצסיבית, כלומר, הורים יכולים להיות נשאים של הגן שגורם להפרעה, ולכן בנוסף לביצוע בדיקות המעקב וסקירת ההיסטוריה הרפואית של האם, רופאים צריכים לבצע גם סקירת היסטוריה רפואית משפחתית ולהפנות את ההורים לבדיקות גנטיות לאיתור הגן, אם היו במשפחה לידות של תינוקות עם שיבושים בקורפוס קלוסום.

רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום בעילת הימנעות מביצוע בדיקות מתאימות

כשרופאים אינם מתשאלים את ההורים על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלהם ואינם מפנים אותם לייעוץ ובדיקות גנטיות בזמן, ולהורים נולד תינוק עם הפרעות קורפוס קלוסום, בית המשפט עשוי למצוא את האחראים אשמים בתביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, בעילת העדר אבחון בזמן.

לילד עם שני הורים נשאים של הגן, יש סיכוי של 25% לבעיות בקורפוס קלוסום, ויש לו גם סיכוי של חמישים אחוזים להפוך בעצמו לנשא הגן, וההפרעה משפיעה על תינוקות נקבות וזכרים באותה המידה.

השימוש המוגבר בטכנולוגיית סריקה, כגון הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), מאפשר אבחון יעיל ובזמן של ההפרעה. למרות שאיתור בעיות בקורפוס קלוסום אינה מסכנת את הישרדות העובר, אבל ילדים שנולדים עם המצב עשויים לחוות עיכובים בהתפתחות.