נפגעתם בגלל רשלנות רפואית? ייתכן שמגיעים לכם פיצויים. צרו עמנו קשר לייעוץ חינם

[contact-form-7 id="3878" title="טופס יצירת קשר 1"]

קורפוס קלוסום ומסתורי המוח: רופאים צריכים לאבחן את ההפרעה בהריון

קורפוס קלוסום ומסתורי המוח: רופאים צריכים לאבחן את ההפרעה בהריון

תוכן עניינים

קורפוס קלוסום, הוא המונח הלטיני לכפיס המוח, זהו מסלול החיבור הגדול ביותר במוח, שמורכב מיותר ממאתיים מיליון סיבי עצבים, ותפקידו הוא לחבר בין הצד השמאלי לימני של המוח, לשם העברת מידע, כאשר כל צד נקרא חצי כדור. החיבור מאפשר העברת מידע בין שני החצאים.

לעתים עלולה להתרחש לידת תינוק ללא קורפוס קלוסום. מצב זה נקרא agenesis (תסיסה) של קורפוס קלוסום, והוא גורם למגוון רחב של תסמינים גופניים והתנהגותיים. מאמר זה מסביר את חשיבות הבדיקות ובדיקות המעקב לאורך כל ההיריון, כדי לאתר בזמן העדר קורפוס קלוסום אצל העובר ולאפשר להורים להחליט אם להמשיך בהריון או להפסיקו. 

בכל מקרה בו הרופאים, בית החולים או הצוותים הרפואיים נמנעו מביצוע הבדיקות המתאימות בזמן, או מיידוע ההורים על הפגם המוחי האפשרי אצל העובר, ולא איתרו את המצב אצל העובר למרות שהסימנים היו ברורים, להורים מתקיימת עילת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. אבל בוא נתחיל מההתחלה.

מה זה קורפוס קלוסום?

כל צד של המוח שולט בתנועות ובתחושות במחצית הנגדית של הגוף. המיספרות מעבדות גם מידע, כמו שפה. לכן, תיאום פיזי וקבלת מידע מורכב מחייבים את שני הצדדים במוח לעבוד יחד. הקורפוס קלוסום משמש כמחבר בין שני הצדדים.

קורפוס קלוסום ממוקם במרכז המוח, אורכו כעשרה סנטימטרים והוא מעוצב בצורת האות “C”. ברוב המקרים, חלק זה של המוח נוצר בין השבוע ה-12 לשבוע ה-16 לאחר ההתעברות, ובסמוך לסוף השלישי של ההיריון. חיבור זה בין צדי המוח ממשיך להתפתח לאורך הילדות, עד לגיל 12, ואז מסיים את ההתפתחות ונותר ללא שינוי במהלך הבגרות ובמשך כל החיים.

הפרכת המיתוס הנפוץ על דומיננטיות חלקי המוח

הדומיננטיות של צדי המוח הופכת להיות פופולרית בשיח התרבותי בשנים האחרונות. אנשים עם “מוח שמאלי דומיננטי” זוכים במקרים רבים למחמאות על גישתם ההגיונית, ואנשים עם “מוח ימני דומיננטי” ידועים כאנשים יצירתיים או אמוציונליים. 

תמונת שמוצגת למוח הימני מעבירה את המידע למוח השמאלית בתוך עשרים אלפיות השנייה, וקורפוס קלוסום מאפשר תקשורת מיידית כמעט בין שני חצאי המוח הרגיל. מה שאומר שכול המוח מעורב בעיבוד המידע, לא משנה עד כמה המשימה אנליטית או אמנותית. 

אבל למרות שהמושג של אונה מוחית שאינה דומיננטית תפס את הדמיון העממי, מושג זה אינו נתמך במחקר מדעי המוח. במוח רגיל, הצד השמאלי והימני מחוברים על ידי קורפוס קלוסום, ואם לא מתרחשת הפרעה, תהליך העברת המידע מתבצע ביעילות מוגברת. 

כך שעורכי דין מיומנים בתביעות רשלנות רפואית, לעולם לא יבססו תביעות רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, בטענה של מניעת סיכויי הילד להיות אלברט איינשטיין הבא או גרסה מודרנית של פיקסו. 

אם ההפרעה אינה מאובחנת בזמן, להורים מתקיימת עילת תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום

ברוב המקרים, הפרעות בקורפוס קלוסום יכולות להיות מאובחנות במהלך השנתיים הראשונות לחיי הילד. התקף אפילפסיה יכול להיות הסימפטום הראשון שמצביע על חשיבות בדיקת הילד לאיתור בעיות בתפקוד המוחי. 

הפרעות קורפוס קלוסום עלולות להתרחש בשילוב עם ספינה ביפידה, מונח שמשמעותו עמוד שדרה פתוח, או שלא התמזג. בעמוד השדרה ביפידה, אחת או יותר מעצמות עמוד השדרה האינדיבידואליות אינן מצליחות להיסגר כראוי, ומותירות שסע או פגם בתעלת עמוד השדרה. חלק מתוכן עמוד השדרה עלול לבלוט או להיות חריג ולייצר מנינגוצלה, או מנינגומיאלוצלה.

במקרים אחרים, ההפרעה עלולה להתקיים גם ללא תסמינים ניכרים ולא תאובחן עד לגילאים מאוחרים יותר. בהקשר של רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, להורים תהיה עילת תביעה אם הרופאים לא ביצעו את כל הבדיקות הנכונות ובזמן.

בדיקות האבחון והמעקב התפתחו והשתכללו, כך שאין באמת סיבה להימנע מאבחון בזמן

עד שנות החמישים, עולם הרפואה לא ידע הרבה על התפקיד המדויק של חלק זה במוח, אבל בשנת 1955, רונלד מאיירס, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת שיקגו, הוכיח כי תפקידו של הקורפוס קלוסום קשור לתיאום ולפתרון בעיות מורכבות. 

מאז רופאים פיתחו ושכללו את אפשרויות האבחון והיום זהו מצב שניתן לגילוי באמצעות בדיקות מעקב שגרתיות במהלך ההיריון. לכן, כל מקרה בו הבעיה לא אובחנה בזמן אצל העובר, מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום.

בדיקות מעקב שגרתיות במהלך ההיריון יכולות להוביל לאיתור הפרעות בקורפוס קלוסום

יש ילדים שנולדים ללא קורפוס קלוסום, ומצב זה מוביל להפרעה נדירה שנקראת agenesis of the corpus callosum, אשר על פי ההערכות בעולם הרפואה משפיעה על כאחד מתוך שלושת אלפים לידות.  

שיבושים בהתפתחות המוחית של העובר עלולים להתרחש כבר בין השבוע החמישי לשבוע ה-16 להריון, ורופאים צריכים לבדוק את ההיסטוריה הרפואית האישית של האם, ולבצע בדיקות מעקב לזיהוי התפתחות תקינה או משובשת של מוח העובר, ולהזהיר וליידע את ההורים מפני כל סימן להפרעה או שיבוש בהתפתחות. 

כשרופאים אינם מבצעים את הבדיקות הנכונות בזמן, אינם מתחשבים בהיסטוריה הרפואית של האם ואינם מאתרים את ההפרעה בזמן, להורים מתקיימת עילת תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום.

יש מספיק אותות שצריכים לעורר סימני שאלה ולהוביל לבדיקות נוספות

למרות שאין סיבה מסוימת להתפתחות המצב, סימנים אפשריים שניתנים לזיהוי בשלבים אלו של ההיריון, כוללים:

  • זיהוים או וירוסים לפני הלידה, כגון אדמת.
  • הפרעות גנטיות, כגון תסמונת אנדרמן או אייקרדי.
  • מצבים מטבוליים רעילים, כגון תסמונת אלכוהול עוברית, שמתרחש כתוצאה משתייה מרובה של אלכוהול, או אלכוהוליזם של האם במהלך ההיריון.
  • תרחיש כלשהו שמונע צמיחת קורפוס קלוסום, כגון ציסטה במוח.

בעיות קורפוס קלוסום עלולות להתרחש גם בשל הפרעה גנטית רצסיבית, כלומר, הורים יכולים להיות נשאים של הגן שגורם להפרעה, ולכן בנוסף לביצוע בדיקות המעקב וסקירת ההיסטוריה הרפואית של האם, רופאים צריכים לבצע גם סקירת היסטוריה רפואית משפחתית ולהפנות את ההורים לבדיקות גנטיות לאיתור הגן, אם היו במשפחה לידות של תינוקות עם שיבושים בקורפוס קלוסום.

רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום בעילת הימנעות מביצוע בדיקות מתאימות

כשרופאים אינם מתשאלים את ההורים על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלהם ואינם מפנים אותם לייעוץ ובדיקות גנטיות בזמן, ולהורים נולד תינוק עם הפרעות קורפוס קלוסום, בית המשפט עשוי למצוא את האחראים אשמים בתביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, בעילת העדר אבחון בזמן.

לילד עם שני הורים נשאים של הגן, יש סיכוי של 25% לבעיות בקורפוס קלוסום, ויש לו גם סיכוי של חמישים אחוזים להפוך בעצמו לנשא הגן, וההפרעה משפיעה על תינוקות נקבות וזכרים באותה המידה.

השימוש המוגבר בטכנולוגיית סריקה, כגון הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), מאפשר אבחון יעיל ובזמן של ההפרעה. למרות שאיתור בעיות בקורפוס קלוסום אינה מסכנת את הישרדות העובר, אבל ילדים שנולדים עם המצב עשויים לחוות עיכובים בהתפתחות.

השפעות קורפוס קלוסום על התפתחות הילדים

ילדים שנולדים עם שיבושים בקורפוס קלוסום עלולים להיות עיוורים, חירשים, או שלעולם לא ילמדו ללכת או לדבר, בעוד שבמקרים אחרים, ילדים יכולים לתפקד היטב למרות ההפרעה. “תפקוד גבוה” של ילד הוא מונח שנקשר לעתים קרובות לאוטיזם, ורופאים משתמשים בו כשלאוטיסט יש כישורים מילוליים חזקים ורמת מנת משכל גבוהה באופן שאינו פרופורציונלי.

הפרעה בקורפוס קלוסום אינה מוגדרת כמחלה, וילדים רבים שסובלים מהמצב מנהלים חיים בריאים. אבל בחלק מהמקרים הם עלולים לסבול מבעיות רפואיות, כמו התקפים, שדורשים התערבות רפואית ומצדיקים תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. 

להורים מתקיימת עילת תביעה אם הרופאים נמנעו מלבצע את הבדיקות המתאימות בזמן, או שביצעו את הבדיקות אך לא פירשו נכון את התוצאות, או שלא יידעו את ההורים על ממצאי הבדיקות והשלכותיהן על חיי הילד וחיי המשפחה.

איתור בזמן של מצבים גופניים שקשורים לקורפוס קלוסום

קיימים מספר מצבים גופניים שקשורים לקורפוס קלוסום, ועלולים להוביל לפעמים לחריגות מוחיות אחרות. אלו כוללים:

  • נוזל בגולגולת, שנקרא הידרוצפלוס.
  • סדקים עמוקים ברקמת המוח.
  • כישלון של המוח הקדמי להתחלק לאונות.

כשרופאים מאתרים כל חריגה בהתפתחות התקינה של ההורים, הם צריכים לבצע בדיקות מקיפות כדי לאתר חריגות נוספות, וכל התנהלות אחרת פירושה רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום או באיתור בעיות אחרות במהלך ההיריון.

אבחון קורפוס קלוסום בהריון מתבצע עם כל חשד לשיבושים בהתפתחות המוחית

ברוב המקרים, רופאים יכולים לאבחן תסיסה של הקורפוס קלוסום במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק. התקף אפילפסיה הוא לרוב הסימן הראשון להפרעה בתפקוד המוח, אבל במקרים קלים ההפרעה עלולה שלא להתגלות עד גילאים מאוחרים יותר.

לכן עם כל חשד לקורפוס קלוסום נדרשת סריקה מוחית על מנת לאשר את נוכחות ההפרעה, וכשרופאים אינם מבצעים את הסריקות הנדרשות, או אינם מפרשים נכון את התוצאות, הם עלולים להימצא אשמים בתביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. בדיקות אלו יכולות לכלול:

  • אולטרסאונד טרום לידתי
  • טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת CT)
  • סריקת MRI.

במקרים חמורים, הרופאים צריכים לקבוע ניתוח לקורפוס קלוסום

ניתוח לטיפול בהפרעות קורפוס קלוסום, שנקרא ניתוח קורפוסטומיה, או ניתוח המוח המפוצל, עשוי להתבצע אצל ילדים שמפגינים את הצורות הקיצוניות והבלתי נשלטות ביותר של אפילפסיה, כאשר התקפים תכופים משפיעים על שני צדי המוח. 

ילדים שנמצאים מועמדים מתאימים לניתוח הם בדרך כלל ילדים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי נגד ההתקפים, ורופאים צריכים להמליץ לרופאים על הניתוח, וליידע אותם לגבי כל הסיכונים, ההשלכות והתוצאות האפשריות. 

כל מצב של העדר המלצת הרופאים על ביצוע הניתוח, או ביצוע שגוי של הניתוח, יהוו עילה לתביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום ולתביעת פיצויים גבוהים מאוד שיסייעו להורים, מבחינה כלכלית, להתמודד עם ההוצאות הרפואיות שייגרמו להם, ויסמלו את הכרת בית המשפט בעוגמת הנפש שנגרמה לילד, להורים, ולבני המשפחה.

אתם צריכים עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית שייצג אתכם בהליכים המשפטיים

עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית מייצג הורים בתביעות נזקי גוף ובטיעונים המורכבים של רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. 

התביעה מתחילה עם ייעוץ משפטי של מומחה בתחום, דרך איסוף הניירת הרלוונטית שמעידה על התנהלות הרופאים במהלך ההיריון, סקירת כל הבדיקות שבוצעו או שלא הוזמנו, ומסתיימת בתמיכה של עד רפואי מומחה שיעיד בבית המשפט על ההתנהלות הנכונה שהייתה צריכה להתקיים בהתאם להנחיות. 

לעורך דין לרשלנות רפואית יש גישה לראיות שאחרת לא תוכלו להשיג

עורכי הדין של הנתבעים ישתדלו לדחות את התביעה או להפחית את סכום הפיצויים הנדרש, או להגיע לפשרה, ולכן שכירת שירותי עורך דין מומחה לרשלנות רפואית חיונית כדי להקל על הורים את הליך התביעות, או ניהול משא ומתן יעיל להסדר.

לכן יש לא מעט סיבות לשכירת שירותי עורך דין שמתמחה בפגיעות רפואיות ובבחינת תביעות בגין רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. חשוב לבחור עורך דין מוסמך עם ניסיון עשיר בנושא נזקי גוף, ובטיפול בתביעות בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף.

לעורכי דין שמתמחים ברשלנות רפואי יש הרבה יותר גישה לאיסוף ראיות רפואיות, בהשוואה לגישה שיש לאנשים ללא תארים משטיים. מומחה משפטי ייקח את הזמן לחקור כל זווית, וישתמש בידע שלו על מנת למצוא כל פרט שאולי התעלמתם ממנו, עד לאיסוף ותיעוד סודי של צורות שונות של הוכחת המקרה שלכם.

עדים מומחים הם המפתח לחשיפת מקרי רשלנות רפואית

ברוב המקרים, עד מומחה משפיע באופן משמעותי על תוצאות תביעת רשלנות. הצוות המשפטי של הנאשם יחקור את העד שמעיד מטעם התביעה וינסה להפריך את מומחיותו. אבל עורך דין שמייצג את התובעים, עם ניסיון עשיר בתחום, מכיר את העדים המומחים שיכולים להוסיף את האמינות הרבה ביותר למקרה שלכם. 

בהתבסס על ניסיונם הרפואי הרב והידע העשיר שלהם בתחום הבריאות, עדויות של עדים מומחים מסייעות לחשיפת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום. במקרים של רשלנות רפואית, עדים מומחים מספקים תובנות טכניות, ספציפיות לבריאות, יכולות להוכיח רשלנות. 

שיקולים שכדאי לקחת בחשבון לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום

אם אתם שוקלים להגיש תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום, כדאי שתהיו בקיאים בחוקי תביעות רשלנות רפואית בישראל. צוות עורכי דין מיומן בנושא נזקי גוף יספק לכם ייעוץ ויסייע לכם להחליט אם יש לכם עילה לתביעה. הייעוץ המקצועי יסייע לכם לקבל החלטה בנוגע לתביעתכם ויבהיר לכם למה תוכלו לצפות אם תתקדמו בהליכים המשפטיים.

בהתאם למקרה הפרטני שלכם, שלב איסוף הראיות יכול להתחיל מיד, וחשוב לספק לעורך הדין את כל הניירת הרפואית שנוגעת לטיפולים הנוגעים לבעיות הקשורות לרשלנות, כולל קבלות וחוות דעת רפואיות. עורך הדין יבקש עותק מהתיקים הרפואיים שלכם ויציג אותם כראיות. כל עדות רלוונטית אחרת תוסיף לסיכויי הצלחת התביעה, כולל עדויות מצולמות ותיעוד שיחות עם רופאים.

רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום: שאלות ותשובות

 
 

מהן הפרעות בקורפוס קלוסום?

הפרעת קורפוס קלוסום היא הפרעה נדירה שקיימת בלידה. היא מאופיינת בהעדר חלקי או מוחלט של אזור במוח שמחבר בין שתי המיספרות המוחיות, החלק של המוח שבדרך כלל מורכב מסיבים רוחביים.

מה קורה במצב של חסר קורפוס קלוסום?

האכלה לקויה וקשייה בליעה, עיכובים התפתחותיים בכישורי המוטוריקה והשפה כמו ישיבה, הליכה ודיבור, לקות ראייה ושמיעה, ליקויים בטווח תנועת השרירים ובעיות תיאום הם הבעיות הנפוצות של חסר בקורפוס קלוסום.

מה קורה אם רופא מבצע אבחון שגוי?

אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום אם רופא טוענה באבחון המצב. טענה זו נקראת “אבחון מוטעה” ונחשבת לחלק מהתחום המשפטי שנקרא רשלנות רפואית. המטריה לתחום משפטי זה היא דיני נזקי גוף, ותיקי נזקי גוף מוגדרים כתיקים אזרחיים.

האם אפשר לחיות חיים רגילים ללא קורפוס קלוסום?

אנשים שנולדים ללא קורפוס קלוסום מתמודדי עם אתגרים רבים. לחלקם יש גם מומים מוחיים אחרים, וכתוצאה מכך הם עשויים להציג מגוון של תוצאות התנהגותיות וקוגניטיביות, החל מחסר קוגניטיבי חמור ועד לעיכובים קלים בלמידה.

בשורה התחתונה, על רופאים מוטלת האחריות לאבחן בזמן כל הפרעה בכל שלב של ההיריון, וכל חריגה מביצוע הולם של מעקב רפואי, פירושה עילה אפשרית לתביעת רשלנות רפואית

כשרופאים מקפידים לבצע סקירה של ההיסטוריה הרפואית האישית, המשפחתית והזוגית של ההורים, הם יכולים לחשוד באפשרות של לידת תינוק עם בעיות בקורפוס קלוסום, ולהתחיל לבצע את הבדיקות המתאימות. 

אין טיפול ישיר להפרעות אלו, והטיפולים היחידים מתייחסים להקלת התסמינים. לכן להורים צריכה להיות האפשרות לקבל את ההחלטה הקשה אם להמשיך את ההיריון או להפסיקו, כל עוד הם מקבלים בזמן את המידע המלא מהרופאים או מהצוותים הרפואיים. 

כל התנהלות אחרת של הרופאים, של בית החולים או של הצוותים הרפואיים, תוצג לבית המשפט על ידי עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, ועם עדות מומחה רפואי אחר, יתכן שבית המשפט יפסוק לטובת ההורים פיצויים גבוהים במקרה של רשלנות רפואית בקורפוס קלוסום.

 

נפגעתם בגלל רשלנות רפואית? ייתכן שמגיעים לכם פיצויים.

צרו עמנו קשר לייעוץ חינם