רשלנות רפואית בטיפול נפשי: המדריך השלם

Medical Negligence in Mental Health Care
תוכן עניינים

מצבים נפשיים שכיחים יותר מכפי שרוב האנשים מבינים, וככל שמקרי בריאות הנפש גוברים, יש ביקוש חסר תקדים לפסיכיאטרים ופסיכולוגים שמספקים טיפולים נפשיים הולמים. אנשים שפונים לקבלת טיפול אצל פסיכיאטר הם אנשים שמצבם הנפשי פגיע ביותר, ובמקרים רבים הם סובלים מדיכאון חמור או הפרעות רגשיות קשות.

לכן הם מסתמכים על אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שיעזרו להם לקבל אצת הטיפול המתאים שיוביל להחלמה ממחלתם. מערכת היחסים בין פסיכיאטר למטופל מוגדרת כמערכת היחסים האישית ביותר בתחום הבריאות המקצועית.

חשיבות הבנת הידע המקיף הנוגע לרשלנות רפואית

רשלנות רפואית בטיפול נפשי, מצד פסיכולוג או פסיכיאטר, או טעויות באבחון ובטיפול, הם מצבים שעלולים להוביל לתוצאות חמורות, וחשוב להבין שכמו רופאים אחרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים עשויים להיות אחראים למקרי רשלנות רפואית אם טעותם פוגעת במטופלים.

מדריך זה מציג את הידע השלם והמקיף של המומחים המשפטיים הזמינים לשירותכם באתר   MedLawyers, כך שתוכלו להבין את מלוא זכויותיכם וחובותיכם בניהול תקין של מערך משפטי בכל מקרה של פגיעה שהתרחשה על ידי רופא או צוות רפואי, שגרמה לכם לנזק.

מהי רשלנות רפואית בטיפול נפשי?

רשלנות פסיכיאטרית היא סוג של רשלנות רפואית. על פי החוק, לרשלנות יש הגדרה מאוד ספציפית, שמתייחסת לחובתו של איש מקצוע כלפי מטופל לעמוד בסטנדרטים מקצועיים מקובלים, כמו גם לעמוד בסטנדרט הטיפול הרפואי.

כלומר, רופא בתחום בריאות הנפש חייב להפעיל מידה של מיומנות כפי שמצופה מרופא אחר בנסיבות דומות. כאשר חובה זו מופרת, הרופא עלול להיות אחראי לכל נזק שייגרם למטופל, בתביעה שתוגש לבית המשפט בפרק הזמן המתאים, וכל עוד לא חל חוק התיישנות רשלנות רפואית.

התביעה מבוססת על דרישה לפיצויים

רוב התביעות בגין רשלנות רפואית נפתרות בדרך כלל בבית המשפט המחוזי, למרות שבחלק מהמקרים הצדדים מעוניינים להגיע להסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט, באמצעות הליכי גישור ובוררות.

במהלך הדיונים המשפטיים, הניזוק, או התובע, מבקש פיצוי כספי לפיצויים בגין כאב וסבל, או פיצויים בגין נזקים גופניים וממוניים, אם אלו נגרמו לו. במקרה של התאבדות המטופל, בני המשפחה הם שמגישים את התביעה, וחשוב לקרוא כמה שיותר מאמרים על רשלנות רפואית, ממקורות אמינים וסמכותיים, כדי להבין את מאפייני ההליכים והזכויות של הנפגעים.

סוגים נפוצים של רשלנות פסיכיאטרית

התמחויות רפואיות אחרות מאבחנות ומטפלות בפגיעות גוף ומחלות. עם זאת, למרות שרשלנות פסיכיאטרית שונה ממקרי רשלנות רפואית ברפואה אחרת, לרשלנות רפואית בטיפולים נפשיים יש השלכות נפשיות, רגשיות ופיזיות הרסניות. חשוב להבין שרופא יכול לנקוט בזהירות סבירה ועדיין לבצע שיפוט שגוי, כך שלא כל החלטה שגויה ניתנת לתביעה כרשלנות.

שלושה סוגים של מקרי רשלנות מתעוררים עם מקרים של רשלנות רפואית פסיכיאטרית: טיפול תרופתי לא תקין, אחריות צד ג’ והפרה של יחסי האמון. הנה כמה דוגמאות להפרת זכויות מטופלים, שמצדיקות הגשת כתב תביעת רשלנות רפואית:

  • אי השגת מידע רפואי מלא מהמטופל, כגון היסטוריית תרופות, כולל מינון וסוגי מרשמים.
  • אי אבחון נכון של המטופל. בדיוק כמו טיפול רפואי, פסיכיאטרים מבצעים אבחנות לגבי מצבים נפשיים, ואבחנה שגויה עלולה להוביל לטיפול שגוי שעלול להחמיר את המצב.
  • אי קבלת הסכמה מדעת.
  • רשלנות רפואית בטיפול נפשי בבית חולים פסיכיאטרי.
  • העדר הקפדה על השגחה מספקת על מטופל.
  • התעללות מילולית, פיזית או מינית במטופל.
  • כליאת שווא או שימוש בשיטות טיפול פולשניות או מסוכנות.
  • אי טיפול נכון בחולה בריאות הנפש.
  • אי מתן הסוג או המינון הנכון של התרופה. הרופא נדרש ליידע את המטופלים על תופעות הלוואי האפשריות של תרופות ועל הסכנות בהפסקה פתאומית של טיפול תרופתי.
  • אי הקפדה על הגנה נאותה לחולים פגיעים במרכז רפואי לטיפולי בריאות הנפש.
  • בידוד או הזנחת מטופל.
  • העדר הקפדה על סטנדרט טיפול תקין לחולה אובדני.
  • שחרור מטופל אובדני או לא יציב מוקדם מדי.
  • נטישת מטופלים
  • חשיפת מידע המוגן בחיסיון רופא-מטופל, אלא אם כן החשיפה חיונית לבטיחות המטופל או אנשים אחרים.

חולים אובדניים

הצרכים והנסיבות של כל מטופל שונים. עם זאת, במקרים של התאבדות, סטנדרט הטיפול שפסיכולוג או פסיכיאטר נדרשים לעמוד בו תלוי בהערכת הרופא לגבי הסיכון האובדני של המטופל. טיפול נפשי כולל בדרך כלל הערכות התאבדות, ובכל מקרה בו אנשי מקצוע אלו אינם מקפידים על ביצוע בדיקות נאותות, ואז החולה מנסה להתאבד, הרופאים עשוי לשאת באחריות.

במקרים של מטופלים אובדניים, צוות של משרד עורכי דין רשלנות רפואית בחיפה או אחד המומחים המשפטיים שתמצאו באתר MedLawyers, ינקוט בכל המאמצים כדי לקבוע את אחריות הרופאים לנזקים, ואת הפרת חובתם לצפות באופן סביר את הסיכון של המטופלים להתאבדות.

פסיכולוגים ופסיכיאטרים שלא מכירים בחולה שהוא בסיכון להתאבדות, או שלא לוקחים בחשבון את החששות של משפחתו או קרוביו של המטופל, חשופים לתביעת רשלנות, עם סיכויים גבוהים לקבלת טיעוני התביעה במסגרת הדיונים המשפטיים.

הנזקים שניתן לתבוע כשפסיכולוגים או פסיכיאטרים מחמיצים את הסיכונים האפשריים

בכל מקרה של רשלנות רפואית בטיפול נפשי, כשאנשי המקצוע מחמיצים סיכונים שהמטופלים שנמצאים תחת השגחתם וטיפולם חשופים אליהם, או שהם נמנעים מדיווח על התרחישים הבאים, הם עלולים להימצא אחראים לנזקים שנגרמו למטופלים:

  • סימנים לכך שמטופל עלול להימצא בסיכון לפגיעה בעצמו או באחרים;
  • הימנעות מתיעוד כל הערכות הסיכון האובדניות;
  • העדר הקפדה על הערכת הסביבה והבטיחות של חולה אובדני;
  • העדר הקפדה על מעקב אחר מצבו הבריאותי והנפשי של חולה אובדני;
  • הימנעות מאזהרת צד שלישי כאשר קיימת סכנה מיידית של פגיעה, כנדרש בחוק.

הקשר בין פסיכיאטר למטופל

בבסיסו, הקשר בין הפסיכיאטר למטופל הוא מאמץ שיתופי להשגת ריפוי של המטופל. מאמץ זה מושרש חזק ביחסים הטיפוליים.

בפסיכותרפיה, איכות הקשר הזה אחראית ל-80% מהתוצאה החיובית של הטיפול, וברוב המקרים, טיב מערכת היחסים בין הרופא למטופל מנבאת יותר את התוצאה הטובה של הטיפול, מאשר התיאוריה המקצועית המשמשת לטיפול בחולה. אבל זה גם אומר שבשל אופיו האישי של הטיפול, לפעמים קשה לדעת מתי אפשר לתבוע רשלנות רפואית.

הוכחת רשלנות פסיכיאטרית

לאחר שנקבע סטנדרט הפרת הזהירות בטיפול, התובע נדרש להוכיח את התקיימות ההפרה. כל מקרה של רשלנות רפואית שמתברר בהליכים משפטיים, מחייב התקיימות של ארבעה יסודות:

התקיימות יחסי רופא-מטופל

מערכות יחסים בין רופאים למטופלים מתבססות במגוון אופנים, אבל כאשר רופא בודק מטופל או נותן טיפול, הוא מבסס יחסי רופא-מטופל. חשוב להבין את הנקודה הזו, מכיוון שיחסי רופא-מטופל מקימים את חובת הזהירות הסבירה.

הפסיכולוג או הפסיכיאטר הפרו את חובת הזהירות הסבירה

כדי להבהיר היטב מה זה רשלנות רפואית, ברוב ההליכים המשפטיים, עורכי דין מזמינים עדויות של מומחים רפואיים שמסבירים את האופן בו הטיפול של הפסיכיאטר או הפסיכולוג לא עמד בסטנדרט הרפואי הנדרש.

כנראה נגרם לתובע נזק

התובע נדרש להוכיח התקיימות נזק ממשי, והטענה הנפוצה ביותר היא טענת ההידרדרות במצבו הרגשי ו/או הנפשי של המטופל.

לפעמים קשה להוכיח נזק, מכיוון שבניגוד לנזק פיזי, פגיעה פסיכיאטרית עשויה להיות בלתי מוחשית ועלולה להיות כרוכה באובדן, כגון פגיעה במוניטין או סטיגמה, כך שלפעמים, קשה להבדיל בין נזק חדש לנזק קודם.

התובע נדרש להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הפגיעה

המונח המשפטי להיבט זה בתחום רשלנות רפואית בטיפול נפשי הוא “סיבה קרובה”, שמתקיימת כאשר פעולותיו הרשלניות של הנתבע מהוות גורם עיקרי לפגיעה. אלמנט זה יכול להיות הקשה ביותר לביסוס, במיוחד במקרים של התאבדות, אבל ברוב המקרים, עדות מומחה מוכיחה טענה זו.

בית המשפט ייקח בחשבון שני סוגי טעויות

טעות עובדתית, שהיא “טעות לגבי עובדה שהיא מהותית”. לדוגמה, טעות בעובדה עלולה להתרחש כאשר פסיכיאטר אינו מקפיד על עיון בתוצאות בדיקות המעבדה של המטופל לפני קבלת החלטה על טיפול. רוב מקרי הרשלנות הרפואית מבוססים על טעויות עובדתיות.

טעות בשיקול דעת מתרחשת כאשר הפסיכיאטר מקבל החלטה טיפולית שמבוססת על ידע בתום לב שמתברר כטעות. סביר להניח שבמקרה זה, עורך דין מתמחה ברשלנות רפואית יפנה את האחריות של הפסיכיאטר לטעות בשיקול דעת מקצועי.

תביעת נזיקין

הנזק הנובע מרשלנות פסיכיאטרית יכול להתבטא במגוון אופנים, ותביעת נזיקין עשויה לכלול:

  • כאב וסבל
  • עלות טיפול עתידי
  • אובדן כושר השתכרות
  • אובדן היכולת ליהנות מהחיים.

נפגעתם מרשלנות רפואית בטיפול נפשי?

מטופלי בריאות הנפש סומכים על אנשי המקצוע המטפלים בהם שיישמו את הידע, הכישורים והחמלה שלהם לרווחתם. כל מטופל מעוניין לקבל יחס מכבד, ומטופלים שסובלים מבעיות נפשיות עלולים להרגיש פגיעים וחשופים.

הם עשויים להתמודד עם רגשות של בושה או תבוסה, או שאינם מעוניינים לחשוף בפומבי כל סוג של נזק נפשי רשלנות רפואית שנגרם להם, ולכן אינם פותחים בהליכים משפטיים, ועשויים גם להימנע מדיווח על התעללות או לפנות לעזרה משפטית.

אבל חשוב לפנות בהקדם לעורך דין רשלנות פסיכיאטרית, שיידע להתמודד עם האתגרים המשפטיים, ולבסס היטב את טיעוני התביעה.

כך שאם אתם או אדם אהוב הייתם קורבן למקרה של רשלנות רפואית פסיכיאטרית, ייתכן שיש לכם עילה להגשת תביעה, וחשוב שתפנו ללא דיחוי לעורך דין מומחה בתחום. לקבלת מידע נוסף או לקביעת פגישת ייעוץ, צרו קשר עוד היום עם אד המומחים שלנו באתר.

המומחים של MedLawyers עונים על השאלות הנפוצות שלכם:

למה יש פחות הליכים משפטיים של רשלנות רפואית בטיפולים נפשיים, בהשוואה לתביעות אחרות?

אירועי רשלנות רפואית בתחום בריאות הנפש עשויים שלא להיות מדווחים, ובמקרים רבים, המטופלים אפילו אינם שולחים מכתב רשלנות רפואית לרופאים ששגו או התרשלו בטיפול או באבחון שלהם, מכיוון שהם נמצאים במצב רגשי שברירי ועשויים שלא להבין מה קרה, או שהם עשויים לדאוג שאחרים לא יאמינו להם.
במקרים רבים, מטופלי בריאות הנפש חוששים לפגיעה במוניטין האישי שלהם ומאמינים לסטיגמות השליליות הרווחות שלמרבה הצער, עדיין סובבות טיפולים במצבים נפשיים, ולכן מוכנים לסבול את הנזקים ולא לתבוע את זכויותיהם בבית המשפט.

איך אוכל לדעת אם יש לי עילת תביעת רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא סוג של רשלנות מקצועית שיכולה להתבצע על ידי כל איש מקצוע רפואי העוסק במתן טיפול למטופל.
על מנת שניתן יהיה להוכיח עילת תביעת רשלנות רפואית, התובע נדרש להוכיח כי התקיימו יחסי רופא-מטופל, כי איש המקצוע הפר את סטנדרט הטיפול המצופה ממנו, ושהפגיעה והנזק שנגרמו למטופל, נובעים מהפרת חובה זו.

מהם הטיעונים העיקריים בתביעת רשלנות רפואית?

מטופל שנפגע מרשלנות רפואית חייב לבסס את טיעוניו במסגרת התביעה, ולהציג את המרכיבים שחייבים להתקיים בהליכים אלו, באמצעות ביסוס נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית, עם הצגת כמה שיותר ראיות. זהו סטנדרט משפטי של התקן הנדרש במקרים של הוכחה "מעבר לכל ספק סביר".

איך מתרחש מצב של חוסר הסכמה בטיפולים נפשיים?

מצבי חוסר הסכמה מהווים עילות נפוצות לתביעות רשלנות פסיכיאטרית. מטופלים נדרשים על פי חוק לקבל הסכמה לתרופות ולטיפולים שנקבעים להם. רישום תרופות או אילוץ על המטופל לקחת תרופות מסוימות נוגד את סטנדרט הטיפול ויחשב לרשלנות.

נפגעתם בגלל רשלנות רפואית? ייתכן שמגיעים לכם פיצויים.

צרו עמנו קשר לייעוץ חינם

דילוג לתוכן