רשלנות רפואית בביצוע גרידה: האם ההליך הסתבך? יכול להיות שיש לך עילה לתביעה

מקרים אחרים של רשלנות רפואית בגרידה כוללים השארת שרידי תוכן הריוני ברחם, במצב שעלול להוביל לכאבים חמורים או לדימומים חריגים, וכמובן לצורך בביצוע נוסף של הליך גרידה, כדי להוציא את השרידים שנותרו, מה שעלול להוביל לנזק נוסף לאישה.
הנזק הכי חמור של השארת תוכן הריוני ברחם נקרא תסמונת אשרמן, שפוגעת באופן חמור בפוריות ועלולה להוביל לעקרות מוחלטת.

בתסמונת אשרמן, הרופא המטפל או הצוות הרפואי משאירים, במהלך ביצוע הגרידה, חומר הריוני בתוך הרחם, שעלול להוביל למצב שנקרא תסמונת אשרמן שמתבטאת בזיהומים ברחם שגורמים לעיוות ברירית הרחם ובמבנה שלה.
התסמונת עלולה לפגוע ברמת הפוריות של המטופלת בדרגות חומרה משתנות, שכוללות עקרות, וחשוב להבין שהתסמונת נובעת כתוצאה ישירה ממקרה של רשלנות רפואית בביצוע גרידה, שניתן היה למנוע באמצעות אבחון בזמן וקביעת וכנית טיפול מתאימה.
ההשלכות של תסמונת אשרמן כוללות:

התפתחות זיהומים ברחם.
הרס של חלל הרחם.
נזק חמור שאינו ניתן לטיפול ומוביל לצורך בכריתת רחם.

אבחון בזמן של תסמונת אשרמן מגביר את הסיכוי להפחתת הפגיעה בפוריות ושיקום הרחם, אבל כשהתסמונת מאובחנת בשלבים מאוחרים, המשמעות היא העדר טיפול הולם, שמוביל ברוב המקרים לעקרות.
חוץ מזה, בחלק מהמקרים, גם אם התסמונת מאובחנת בזמן, ההתרשלות של הרופא המטפל או הצוות הרפואי מתרחשים במהלך הטיפול באישה. שיטת הטיפול העיקרית בתסמונת היא היטרוסקופיה אבחנתית, שבמהלכה הצוות הרפואי מבצע ניסיונות הפרדת ההידבקויות שהתרחשו ברחם.

אם לרופא המטפל או לצוות שלו אין את המיומנות הדרושה לביצוע ההליך, הם מבצעים אותו בגישה רשלנית שפוגעת באופן חמור בפוריות המטופלת, עד למצב של חוסר יכולת להרות שוב.

בדומה להליכים רפואיים אחרים, רשלנות רפואית בביצוע גרידה עשויה להתבטא במהלך ביצוע ההליך או ברשלנות בהקפדה על מפגשי מעקב לאחר ההליך.
הקפדה על מפגשי מעקב נאותים לאחר הגרידה, שתואמים את תקני הטיפל המקובלים, חשובים ביותר במונחים של חובת הזהירות של הרופא המטפל, וחשיבות זו זהה לחשיבות ביצוע הגרידה בגישה מקצועית ונאותה.

במקרים רבים, הליך גרידה מבוצע באופן מקצועי, אבל רשלנות של הרופא המטפל בהקפדה על מפגשי מעקב לאחר הגרידה, מונעת אפשרות לאבחן סיבוכים שעלולים להתרחש לאחר ההליך, או שהם מאובחנים בשלבים מאוחרים. כתוצאה מכך, האישה עלולה לסבול מנזקים פיזיים חמורים, אותם אפשר היה למנוע באמצעות הקפדה על מפגשי מעקב נאותים.

במהלך גרידה, הרופא המטפל והצוות הרפואי צריכים להשגיח על המטופלת לפי סטנדרט הטיפול התקני, ולוודא שהיא מחלימה היטב ומרגישה טוב לאחר הגרידה. אם האישה מדווחת על תסמינים או כאבים שמעידים על חשד לבעיות, הצוות הרפואי צריך להשאיר אותה להשגחה ומעקב בבית החולים כדי לבצע את הבדיקות המתאימות.

אם הרופא אינו קשוב לדיווחי האישה על התסמינים שהיא חווה, ואינו מקפיד על מעקב הולם אחרי מצבה, היא עלולה לסבול מסיבוכים לאחר הגרידה, שאינם מאובחנים בזמן, או חמור מכך, אינם מאובחנים כלל. כתוצאה מכך, היא לא תקבל טיפול הולם לסיבוכים, מה שעלול להוביל לנזקים פיזיים חמורים אותם אפשר היה למנוע עם הקפדה על מעקב רפואי תקין.

העילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בביצוע גרידה כוללות:

רשלנות של רופא מטפל או צוות רפואי שאינם מיומנים בביצוע גרידה, במרפאות פרטיות שאינן מוסמכות לביצוע הליכים אלו, או שימוש במכשירים שאינם תקינים, כולל ביצוע אגרסיבי ההליך באמצעות גרידת יתר.
העדר הקפדה על תקני טיפול שדורשים החתמת האישה על טופס הסכמה מדעת לפני הליך הגרידה.
בחירת שיטה להפסקת הריון שאיה מתאימה לנסיבות המקרה.
התנהלות רשלנית של רופא מומחה שמפר את חובת הזהירות ואינו מקפיד על תקני הטיפול שמצופים במסגרת מבחן הרופא הסביר.
חוסר הקפדה על מעקב רפואי לאחר הגרידה ופיקוח רפואי הולם לאיתור סיבוכים בזמן.
החלטה על ביצוע גרידה כשאין צורך בהליך.